|
התקופה הצלבנית, 1187-1099 לסה"נ
|
|
עם הכיבוש הצלבני הפכה ירושלים לבירת ממלכה עצמאית. שלטון הצלבנים בה, אף שהיה למשך תקופה קצרה הותיר רישום ניכר על העיר של ימינו. תחומי העיר כיום זהים לאלה של העיר הצלבנית. הצלבנים הקימו בעיר מבנים רבים בעיקר כנסיות ביניהן כנסיית הקבר 'המחודשת', הר הבית והמצודה שתפשו מקום חשוב ומרכזי בעיר.
מערכת הביצורים חפפה את תוואי החומה הפאטימית ונראה כי רק לקראת סוף התקופה הצלבנית, שנות השישים של המאה ה-י"ב טופלו החומות. הן חוזקו ונחפרו חפירים לאורך החומה הצפונית. באזור שער יפו הוסב הנחל לחפיר ו'שער דוד' (=שער יפו) הועתק מערבה תוך בניית חומה חדשה. החומה נבנתה מאבני גוויל ומאבני גזית ואבני הפינות של המגדלים סותתו היטב ושולבו בה אשנבי ירי לקשתים.
בארבע פינות העיר נבנו מצודות גדולות: בפינה הצפ'-מז' מגדל החסידה (מגדל הברבור), בפינה הדר'-מע' שרידי מצודה הבולטת מחוץ למגדל החומה העות'מאנית, בפינה הצפ'-מע' מצודת גלית ('בורג' ג'לוד' 'מגדל טנקרד') וכן מצודה בפינה הדר'-מז'. לאורך החומות נבנו מגדלי שמירה במרווחים קצובים.
ממצאים:
שרידי מבנים צלבניים, כנסיות, שרידי ביצורים וחפיר עמוק בחזית הצפונית וכן שוק צלבני באזור הקרדו התגלו בחפירות רבות שנערכו לאחר 1967.
מקורות היסטוריים:
מקורות רבים ביניהם תיאורי עולי רגל, תעודות של כנסיות ומנזרים וכן מפות רבות.
הערות:
מערכת החפירים כללה שיקום חפירים מימי בית שני.
|
|
|
| תוואי החומה בתקופה הצלבנית |
|
| "מפת האג" מפה עגולה אופיינית לתקופה הצלבנית.
|
|
