סקירה היסטורית, ציר הזמן

בראשית סקירת ימי המנדט ראוי לציין את חלקם של חוקרים בריטיים במחקרה של ירושלים הקדומה כבר בשלהי המאה הי"ט. השלטונות העות'מאניים אישרו את ביצוע החפירות בירושלים אך הטילו איסור מוחלט על חפירות בשטח הר הבית ומסגדיו. חוקרי החברה הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF - Palestine Exploration Fund) ערכו בדיקות בפינה הדרומית מזרחית של החומה וחפירות בעיר העליונה (שטח הר ציון של ימינו) וחשפו שרידים של חומה וסימני שערים.

באחד עשר בדצמבר 1917 נכנס גנרל אלנבי לעיר העתיקה בירושלים דרך שער יפו. כניסה זו מסמלת את ראשית ימי המנדט הבריטי בירושלים, תקופה שהעיר ידעה בה התפתחות וצמיחה רבה ועוצבה דמותה המוכרת לנו כיום.
הבריטים ייחסו חשיבות רבה לשמירה על אופייה של ירושלים וצביונה כעיר קדושה לשלוש הדתות. במקביל הושם דגש רב על התכנון העירוני ושימור אופייה הארכיטקטוני של העיר. מוסדות השלטון הבריטי רוכזו בעיר והשפיעו מאוד על ההתפתחות האורבאנית של ירושלים.
משנת 1918 (תכנית האב של מקלין) הכינו הבריטים מספר תכניות אב לירושלים שהעיר העתיקה וחשיבותה לשלוש הדתות היו במרכזן. מטרת התכניות הייתה לשמר את דמותה של העיר העתיקה תוך קביעת הוראות בנושא הגבלת גובה הבנייה וסגנון הבנייה, הקצאת שטחים פתוחים בעיר ובסביבותיה ועוד.
אחד האישים שהשפיעו על עיצוב העיר ושימור אופייה היה סר רונלד סטורס שהתמנה למושל ירושלים עם כיבוש העיר (מושל צבאי בשנים 1920-1918 ומושל אזרחי 1926-1920).
סר רונלד סטורס הקים את האגודה 'למען ירושלים' "Pro Jerusalem Society" 'מעין מועצה עירונית ואסתטית ליד המושל הצבאי' כהגדרתו. תקציבי האגודה הגיעו מקרנות הממשל הצבאי ואחר כך מקרנות הממשל האזרחי וכן מתרומות.
מטרותיה של האגודה היו תחזוקה של ירושלים שכללה: טיפול ותיקון חלקים מחומת העיר העתיקה ומסגד כיפת הסלע, ניקוי המצודה (מגדל דוד), חשיפת ממצאים ארכיאולוגיים והפיכתה למרכז תצוגה ואמנות ארץ ישראל תוך גילום הפוטנציאל התיירותי שבה, ניקוי ושיקום שווקים בעיר העתיקה, הסרת השעון הטורקי שניצב סמוך לשער יפו (שהוצב בתחילת המאה ה- 20), נטיעת עצים ויצירת גנים סביב העיר העתיקה ובתוך העיר העתיקה (כדוגמת הגן הצנוע ברובע היהודי) וכן גן בחפיר המצודה.
פעולות אלה היו ראשוניות ביותר וחלקן מצא ביטוי בתכניות מאוחרות יותר כדוגמת הקפת החומה בגן אשר יצאה לפועל רק לאחר 1967. בנוסף לפעולות אלה ערכו הבריטים בתקופת שלטונם שינויים נוספים בחומה ובשעריה כגון פריצת החלק הפנימי של שער האריות והכשרתו לתנועה מוטורית מתוך רצון להקל על הכניסה לעיר העתיקה ולהגיע ל'ויה דולורוזה' (דרך הייסורים).
מתוקף תפקידו פרסם סטורס ב- 8 באפריל 1918, שלושה צווים של 'לא תעשה' אשר קבעו את חזות העיר עד היום:
- איסור על הריסת מבנים ועריכת שינויים בהם אלא אם נתקבל אישור לכך בכתב ממנו
- איסור על שימוש בטיח ובפחים לצורך ציפוי קירות של מבנים, אישור בנייה באבן
- איסור על הדבקת מודעות שלא על לוחות מודעות עירוניים
בתקופה המנדט ערכו הבריטים סקרים לאורך החומה לבדיקת מצבה הפיזי ובעקבותיהם נקטו פעולות יזומות ומתוכננות לטיפול ולשימור החומה ומרכיביה.
שביל הזקיפים בראש החומה היה מתויר, ואולי אף הוכשר כטיילת כולל מאחזי יד, כבר בתחילת המאה ה- 20.

מקורות:
מידע רב אודות הפעולות שבוצעו מתקבל מעיון בחומר המצוי בתיקים המנדטוריים מתוך 'התיקייה המדעית המנדטורית' בארכיון רשות העתיקות. החומר כולל סדרה של דוחות, מפות ותצלומים מפורטים המתעדים את הפעולות והטיפול שנעשה בשטח (החלפת אבנים, השלמת שיניות וכדומה). במקביל קיימת תכתובת מפורטת העוסקת בביצוע העבודות בשטח, הזמנת האבנים ואספקתם לשטח המלמדת על מקור האבנים ששימשו בביצוע התיקונים וההשלמות, כמות החומר שסופקה ועוד.