סקירה היסטורית, ציר הזמן

"ירושלים קטנה ממכה וגדולה ממדינה. מעל לעיר ישנה מצודה שצדה האחד פונה לגבעה שבעיר ומצד שני היא מוגנת על ידי חפיר. לירושלים שמונה שערי ברזל: שער צהיון [ציון], שער א-תיה [ציה], שער אל בלאט [הארמון], שער ג'וב ארמיה [בור ירמיהו], שער סילוואן [השילוח], שער אריחה [יריחו], שער העמוד [דער שכם], שער מיחראב דאוד [מסגד דויד]"
(מקדיסי, שנת 980)

בשנת 638, לאחר שנתיים של מצור, נכנעה ירושלים לכיבוש הערבי. ראשית התקופה התאפיינה בהקמת מפעלי בנייה נרחבים בירושלים בידי הח'ליפים מבית אומיה עבד אלמלכ ויורשיו (סוף המאה הז' וראשית המאה הח'). בין מפעלי הבנייה: שיקום כותלי הר הבית, חלקים מהכותל המערבי, קשת ווילסון, מערך רחובות סביב הר הבית, גשר מהארמון המפואר אל מסגד אל-אקצא ותיקון הדרכים אל העיר.
חומות העיר הביזאנטית המשיכו לשמש לאחר שתוקנו ביסודיות, לדוגמה: בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית הושארה החומה הביזאנטית ובקטעים אחרים הרוסים נבנתה חומה חדשה. בתחומי המצודה החל להתבסס ביצור של מעין מצודה פנימית ומגדל עגול.
בשנת 1033 פקד את העיר רעש אדמה שגרם להרס ביצוריה. שגרמה להרס ביצוריה. עד שנה זו הקיפו החומות הדרומיות את הר ציון ואת גבעת 'עיר דוד' בתוואי חומות המאה הה' (חומת אודוקיה), לאחר הרעש נבנה קו החומה הדרומי המקוצר הקיים עד ימינו. הר ציון וכנסיותיו נשארו מחוץ לתחום העיר וכך גם שכונת היהודים שמדרום להר הבית. בניית החומה בפינה הצפונית מערבית הוטלה על הנוצרים והסתיימה בשנת 1063. בסוף התקופה התחלף השלטון בין הסלג'וקים והפאטימים ולווה בהרס רב.

ממצאים:
שרידים אומיים רבים נתגלו בחפירות שנערכו מדרום וממערב להר הבית וכן בשטח הר ציון ו'עיר דוד'.

מקורות היסטוריים:
אחד המקורות הכתובים החשובים ביותר הם כתבי הגיאוגרף הערבי אלמוקדסי שהיה תושב ירושלים. מקור נוסף הם תיאורי הצלבנים שצרו על העיר לפני כיבושה ובהם תיאור החומות, חוזקן ומגדליהן.

תוואי החומה בתקופה הערבית הקדומה

חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט

שימור אתרי עתיקות

אגודת הידידים של רשות העתיקות

הגן הארכיאולוגי בירושלים

אתר סקר