סקירה היסטורית, ציר הזמן

בתקופה הביזאנטית ידעה ירושלים תקופת פריחה ושגשוג, אוכלוסיית העיר גדלה ונבנו בה מבני דת רבים. ביצורי העיר נבנו, כנראה, לאחר ימיו של קונסטנטינוס ששקד על הבנייה בתוך העיר. העדויות על בניית החומה ושיקומה הן מהמאה הה' לסה"נ והן מיוחסות לימי הקיסרית אודוקיה (אבדוקיה) אשר נודעה כ'מרחיבת גבולות ירושלים ומחזקת חומותיה'. תוואי החומה - בחלקה הדרומי זהה בנקודות רבות לחומה מימי בית שני וכוללת את הר ציון וגבעת 'עיר דוד', אזורים שהיו בתוך החומות עד חורבן בית שני (70 לסה"נ) ואחר-כך נותרו מחוץ להן. הבנייה נעשתה ברובה על קו החומות הקדומות ורק במקומות מעטים הייתה חריגה.
על-פי המסורת שער הזהב הוא שער הרחמים בחומה המזרחית נבנה בשנת 630 לסה"נ בידי הראקליוס לכבוד תהלוכת ניצחון שהשיבה את 'הצלב הקדוש' לירושלים, הוא נלקח מכנסיית הקבר בזמן הכיבוש הפרסי בשנת 614.

ממצאים:
שרידי ביצורים נתגלו בצד הדרום-מערבי של הר ציון, בסמוך לברכת השילוח, במדרון המזרחי של עיר דוד, בסמוך לפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית וכן בחומה הצפונית באזור שער שכם ושער הורדוס.

מקורות היסטוריים:
מקורות כתובים רבים ומגוונים מהתקופה הביזאנטית מתארים את העיר על מבניה.
"מעיין השילוח נמצא כיום בין חומות העיר כיוון שהקיסרית אודוקיה הוסיפה את החומות הללו לעיר" (אנטוניוס מרטיר, שנת 570, כמובא אצל בהט ד' 1989).
במפת מידבא מופיעה ירושלים כעיר מבוצרת היטב ובחומותיה קבועים 8-6 שערים.

הערות:
בין המבנים החשובים שנבנו בתקופה זו יש לציין את כנסיית הניאה מהמאה הו' בימי יוסטיניאנוס.

תוואי החומה בתקופה הביזאנטית

מפת מידבא מהמאה השישית לספירה

חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט

שימור אתרי עתיקות

אגודת הידידים של רשות העתיקות

הגן הארכיאולוגי בירושלים

אתר סקר