סקירה היסטורית, ציר הזמן

עם נפילת בית איוב במצרים החלה התקופה הממלוכית אשר הסתיימה בשנת 1517 עם הכיבוש העות'מאני. בתקופה זו ירושלים לא מילאה תפקיד חשוב מבחינה מדינית בשל ריחוקה ממערכת הדרכים הראשיות בממלכה, עם זאת מבחינה דתית מילאה העיר תפקיד חשוב ושינתה את צביונה מעיר קוסמופוליטית לעיר מוסלמית דתית. בעיר נבנו מבני דת וחסד רבים מפוארים בעלי סגנון מיוחד, עיטורים וכתובות אשר חלקם קיימים עד היום. המבנים הממלוכיים השתמשו בחלקי מבנים צלבניים שפורקו.
הסברה המקובלת היא כי ירושלים נותרה במהלך התקופה הממלוכית ברובה עיר פרזות, פרט לאזור המצודה אשר חוזק בשנת 1310, אך ייתכן כי חיזוק המצודה היה כנגד אויבים מבית ולא מחוץ.
לדעת אחרים לא סביר שירושלים נותרה עיר פרזות במהלך כל התקופה הממלוכית, לא בימי בייברס ולא בעת שלטונו של הסולטאן קאית-ביי שהרבה לבנות בעיר. דעה זו מסתמכת על מקורות שונים בני התקופה המציינים כי העיר הייתה מוקפת חומה, כנראה, המשך החומות הקודמות.

ממצאים:
חיזוק המצודה - כתובות המעידות על בניית המצודה בשנת 1310.

מקורות היסטוריים:
המקור הכתוב החשוב ביותר על התקופה הוא ספרו של השופט מג'יר א-דין אל-עלמי (1521-1456) המספר את תולדות ירושלים וחברון.

הערות:
ייתכן ששער האריות מקורו בזמנו של בייברס ואבניו כולל תבליטי הנמרים שימשו את העות'מאנים.
הצגת סוגיית עיר המוקפת חומה - בהרחבה בן-דב מ' 1983, עמ' 72-71.

התוואי המשוער של החומה בתקופה הממלוכית

תחריט משנת 1493 המתאר את ההרס של ירושלים

The Jewish National and University Library and The Hebrew University of Jerusalem, Dept. of Geography, Historic Cities Research Project

חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט

שימור אתרי עתיקות

אגודת הידידים של רשות העתיקות

הגן הארכיאולוגי בירושלים

אתר סקר