התקופה האיובית, 1250-1187 לסה"נ
|
|
תחילת התקופה בחיזוק חומות העיר ובבניית ביצורים וסיומה בעיר שאינה מוקפת חומה. בשנת 1178 נכנס צלאח א-דין לירושלים דרך פרצה בחומה הצפונית, מול מוזיאון רוקפלר, דרכה נכנסו הצלבנים.
מספר שנים לאחר הכיבוש, כנראה, בשל הימצאותם של משתתפי מסע הצלב השלישי בארץ ישראל (1192), החל צלאח א-דין בשיקום וביצור חומות העיר שהוזנחו ברוב ימי שלטון הצלבנים. צאלח א-דין לקח חלק פעיל בעבודות הטיפול בחומה כדי לתת דוגמה אישית למפקדיו ולחייליו.
בין השנים 1212-1202 המשיך אחיו של צלאח א-דין, אל-עאדל בפעולות הביצור תוך שינוי תוואי חומות העיר בדרום לתוואי קצר עם מגדלים גדולים וחזקים.
בשנת 1219 התחולל השינוי הגדול במצבה של העיר וירושלים חדלה להיות עיר מבוצרת. כנראה, בשל חשש מכיבוש העיר בידי הצלבנים נקטו האיובים בשיטת 'אדמה חרוכה' במהלכה נהרסו החומות בידי אל-מלכ אל מעטאם עיסא. לקראת סוף תקופה זו, במהלך המאה הי"ג (1244-1229), שוב שלטו הצלבנים בירושלים אך לא הותירו בה חותם רב.
ממצאים:
כתובות מהתקופה האיובית אשר ציינו תאריכים חשובים במהלך בניית החומות והמגדלים.
|
|
|
תוואי החומה בתקופה האיובית |
|