תקופת הבית השני >> תקופת שלטון בית הורדוס והנציבים הרומיים, 37 - 70 לסה"נ
|
|
בתקופה זו שגשגה העיר והתרחבה. הורדוס העניק לה צביון הלניסטי מובהק ובנה בה ארמונות ומבצרים בתי אמידים ומפעלי מים, חיזק את הר הבית, חידש את 'בית המקדש' ובנה את מצודת 'אנטוניה' על בסיס ה'בירה' מימי נחמיה. פעולות הבנייה נמשכו עד חורבן בית שני בשנת 70 לסה"נ. שרידים רבים למבנים מתקופה זו קיימים עד היום. מתקופה זו ידועות שלוש חומות לעיר:
החומה הראשונה (החומה הישנה) - נבנתה על בסיס חומה שראשיתה בימי החשמונאים.
החומה השנייה (החומה החדשה) - נבנתה לצורך תחימת התפשטות העיר צפונה מעבר לעיר העליונה.
החומה השלישית - נבנתה לצורך הגנה על האזורים הצפוניים ומיוחסים לה מספר תוואים משוערים.
ממצאים:
שרידים לביצורי החומה הראשונה נמצאו בחפירות חצר המצודה ולאורך חומת העיר המערבית. שרידי הקטעים הדרומיים התגלו כבר בשנים 1897-1894 בידי בליס ודיקי.
שרידי מגדל ושער (מקום פיצול החומה השלישית מהחומה הראשונה) 'מגדל היפיקוס'.
שרידים מהחומה השנייה באזור שער שכם, אך מרבית התוואי משוער בלבד.
שרידים מהחומה השלישית בצפון העיר.
מקורות היסטוריים:
תיאורי החומות אצל יוסף בן מתתיהו.
הערות:
שחזור מפעלי הבנייה בעיר נעשה מתוך המחקר ארכיאולוגי ומתיאורי יוסף בן-מתתיהו.
חומות ירושלים בתיאורי יוסף בן-מתתיהו (פלוויוס)
א. והעיר ירושלים היתה מֻקפה בשלש חומות בצורות מכל עבריה, מלבד המקומות אשר סוככו עליהם נקרות עמֻקות, אשר לא תעבור בהן רגל איש, כי שם נמצאה רק מצודה אחת. העיר נוסדה על שתי גבעות צופות...
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (ספר ה, ד': א [רפו])
בכתבי יוסף בן-מתתיהו מובא תיאור מפורט של חומות ירושלים כפי שהיו בימיו במאה הראשונה לסה"נ. תיאור זה הוא מקור חשוב במחקר תוואי החומות ומרכיביהן כמו גם אתרים אחרים בירושלים.
החומה הראשונה - 'החומה הישנה'
ב. והנה משלש החומות האלה האחת היא החומה הישנה, אשר נוסדה על הגבעה המתרוממת מעל לנבכי התהום, וקשה היה להבקיע אליה, כי מלבד משגב המקום היה גם בנינה איתן, מעשה ידי דוד ושלמה, והמלכים המולכים אחריהם החרו החזיקו בעבודה הזאת. ראשית החומה הזאת היתה ברוח צפון על-יד המגדל הנקרא הִפִּיק¬וֹס ומשם השתרעה לעבר...
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (ספר ה, ד': ב [רפז])
חומה זו שימשה בימיו של הורדוס אך יסודותיה הונחו כבר בתקופת בית ראשון. החומה שוקמה בימי נחמיה וחלקים גדולים ממנה נבנו וחוזקו בימי החשמונאים. בתחומי החומה נכללו: 'עיר דוד' ואזור הר ציון. מרבית תוואי החומה נמצא מחוץ לחומה העות'מאנית.
תוואי החומה: תחילתה באזור המצודה של היום שניתן להבחין בה בשרידי חומה. באזור זה חיזק הורדוס את החומה, את מגדל פצאל ואת מגדל מרים ובנה את מגדל היפיקוס ('מגדל דוד'). החלק שמדרום למצודה שנבנתה בו החומה על סלע כדי להגן על מערב העיר העליונה, בוצר אף הוא ובסמוך לו נבנה הארמון. החומה שימשה קיר תומך של המבנה ונוספה לה חומה קדמית צמודה בעובי של עד 3.5 מ', חומה ששימשה מאוחר יותר בסיס לחומה העות'מאנית (שרידים הקיימים עד ימינו).
משם ירדה החומה לאורך קו הרכס הדרומי של הר ציון על מצוק סלע מסותת לעבר ברכת השילוח, בקטע הדרומי היה קבוע 'שער האיסיים' שהוביל למדבר. משם פנתה מזרחה וצפונה על הצלע המזרחית של עיר דוד בקו מקביל אל נחל קדרון והייתה בנויה '...מעל לנדבכי תהום, וקשה היה להבקיע אליה...' החומה עברה באזור העופל והתחברה לחומת הר הבית מעט צפונה לפינה הדרום מערבית כדי לאפשר כניסה אל הר הבית ממזרח.
אזור חיבור החומה הראשונה לחומת הר הבית מכונה 'התפר' בשל מפגש שני סגנונות בנייה. חלקה הצפוני של החומה החל ממגדל היפיקוס מזרחה להר הבית מקביל לרחוב דוד ורחוב השלשלת. בחומה הצפונית היו קבועים מספר שערים ביניהם 'השער הנסתר' ו'שער גינת'.
החומה השנייה
... והחומה השניה החלה על-יד השער הנקרא גנת אשר לחומה הראשונה והקיפה את רוח הצפון לבד ג) והשתרעה עד מצודת אנטוניה...
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (ספר ה, ד': ב [רפז])
החומה השנייה נבנתה בתקופת בית שני, כנראה, בימי הורדוס. חומה זו הקיפה את החלק המשתרע מצפון לחומה הראשונה הקדומה ובחלקה (סמוך לשער שכם) עברה באזור החומה העות'מאנית.
תוואי החומה: התוואי משוער בלבד בשל מיעוט הממצאים והתיאורים. תחילתה באזור 'שער גינת' (שער הגן) מקום חיבור החומה השנייה לחומה הראשונה והמעבר בין חלקה הדרומי וחלקה הצפוני של העיר (כיום אזורים בשטח הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי). משם פנתה צפונה, מזרחה ושוב צפונה לאורך החפיר עד לאזור שער שכם, וצפון-מזרח לאורך תוואי החומה העות'מאנית עד אזור שער הורדוס ומשם דרך מדרון נחל בית זיתא אל מצודת אנטוניה.
החומה השלישית
וראשית החומה השלישית היה מגדל הִפיקוס ומשם לרוח צפון השתרעה עד מגדל פספינוס, ואחרי-כן ירדה אל מול מצבת הילני, היא שהיתה מלכת חדיב ובת המלך איזט. ומשם נמשכה לארך מערות המלכים וסבבה את מגדל הפנה על-יד אבן הזכרון הנקראה מצבת הכובס ד) ופגעה בחומה הישנה וכלתה אל נחל קדרון. את החומה הזאת הקים אגריפס על העיר שחֻבּרה לירושלים, אשר ישבה כֻלה פרזות, כי העיר צרה מהמון יושביה ומעט מעט פרצה מתוך חומותיה, ויושביה ספחו על גבול העיר את מורד הגבעה אשר מצפון להר-הבית, הרחיבו את העיר הרבה ובנו את הגבעה הרביעית הנקראת ביזיתא (בציתא), המתרוממת למול אנטוניה וחריץ עמֹק מפריד ביניהן. החריץ הזה נחפר במחשבה תחלה, פן יגעו יסודות אנטוניה בגבעה הזאת, ויֵקל להגיע אליהם וגם יקטנו בגבהם. ועֹמק החריץ הוסיף הרבה גם על גֹּבה המגדלים. חלק העיר הנבנה מחדש נקרא בפי יושבי המקום "ביזיתא" ואולי יש לתרגם את השם הזה יונית: "העיר החדשה"...
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (ספר ה, ד': ג-ד [רפז])
החומה השלישית היא הצפונית והארוכה ביותר בירושלים של תקופת בית שני. החומה על מרכיביה מתוארת בפירוט רב בכתבי יוסף בן-מתתיהו. חומה זו נבנתה בשלהי תקופת בית שני, תחילת הבנייה בימי המלך אגריפס הראשון אשר הפסיק את הבנייה, המשכה בידי הקנאים (44-41 לסה"נ) והשלמתה בחיפזון (69-67 לסה"נ) ערב המצור על ירושלים. בין החומה השנייה לחומה השלישית שכנה 'העיר החדשה' בארמית 'בצעתא' ('בצעה' = חלקה) ובכתבי יוסף בן-מתתיהו 'ביזתא'. לאורך החומה נבנו מגדלים מבוצרים לחיזוק והגנת העיר מהצד הצפוני החלש ביותר, ואכן בחודש ניסן שנת 70 לסה"נ התקרבו גדודי רומאים ממורדות הר הצופים אל החומה השלישית, פרצו דרכה וחדרו אל ירושלים. עם חורבן העיר נהרסה החומה, היסודות כוסו ואבנים מעטות נשארו גלויות.
בשנות העשרים של המאה ה-20 התגלו באקראי שרידים מן החומה השלישית שהובילו להתחלת חפירות מדעיות ראשונות (בין השנים 1927-1925) בראשות א"ל סוקניק ול"א מאיר מטעם החברה העברית לחקירת הארץ והאוניברסיטה העברית.
תוואי החומה: החומה השלישית עברה בחלקה הגדול בשטח העיר החדשה של ימינו בשכונות מוסררה ומאה שערים. ממגדל היפיקוס צפונה אל מגדל פספינוס אשר במערב העיר. משם מזרחה אל מול מצבת הלני וקברי המלכים שבמזרח ירושלים, ודרומה מקביל לנחל קדרון עד לחיבורה עם החומה הישנה של הר הבית.
|
|
|
תוואי החומות תקופת שלטון בית הורדוס והנציבים הרומיים |
|
שרידי החומה השלישית 'חומת אגריפס' צילום מהשנים 1920-1900 (משוער)
Matson Photograph Collection
|
|