|
שימור שער יפו
|
|
במהלך ינואר - אפריל 2010 נערכו פעולות שימור בשער יפו. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), פואד אבו טאעה (משמר אחראי).
|
|
ערכים לשימור
|
ערכים היסטוריים.
סימני הפריצה של קטע החומה סמוך למצודה, לכבוד בואו של הקיסר וילהלם השני, ומילוי החפיר הם עדות להיסטוריה המאוחרת של השער, והם עודם ניכרים בחזיתות החומה. במלחמת העצמאות השער והחומה המערבית היו לחזית קרבות, עובדה היסטורית זו ניכרת בסימני הקליעים בחזיתות החומה.
ערכים אורבניים.
שער יפו הוא השער המרכזי של העיר העתיקה מצד מערב. הוא משרת כיום הולכי רגל וכלי רכב. רחבת השער הפנימית מתחברת לרחוב דוד, המשמש ציר רוחב עירוני מרכזי. השער והרחבה שמחוץ לו משמשים מרפסת נוף נגישה וזמינה לציבור הרחב, שממנה מתאפשרת תצפית רחבה דרומה ומערבה אל העיר החדשה. מיקום השער במרכז החומה המערבית וסמיכותו למצודה הבולטת במרחב, הפך אותו לאחד מסמליה של העיר.
ערכים אדריכליים.
שער יפו הוא שער גדול ומרשים בחומה העות'מאנית. חזיתותיו החיצוניות מאופיינות במגוון עיטורים, ובהם בולטת כתובת ההקדשה שמעל פתח הכניסה לעיר. חלק מהעיטורים שולבו בו בשימוש משני, ובכך מייחדים את שער יפו מהשערים האחרים בחומה.
|
|
בעיות פיזיות
|
|
מצבו הפיזי של שער יפו טוב (איורים 1-2). עם זאת, שיני הזמן ניכרים בתהליך הבליה של שלוש הכתובות המעטרות אותו ובכתמים, שכיסו את נדבכי האבן בחלל השער. כמו שער ציון, פגיעות הקליעים ממלחמת העצמאות ניכרות בחזית החיצונית של השער.
|
|
סוגיית השימור בשער יפו
|
בשער יפו נערכו שינויים רבים לאורך השנים, בעיקר בתקופה העות'מאנית המאוחרת. בראשית המאה ה- 20 פורקו תוספות בנייה מאוחרות, ובהן מגדל השעון, הסביל והמבנים שנבנו צמוד לדופן החומה. השינויים המאוחרים בשער הם מילוי החפיר ופריצת החומה למעבר ישיר אל העיר. נוסף לכך, ראוי לציין את חותמה של מלחמת העצמאות בחזיתות השער, בדמות פגיעת כדורי רובים באבני השער.
בפעולת שימור השער ביקשנו להדגיש את הערכים האדריכליים של השער העות'מאני לצד שימור הערך ההיסטורי, המגולם בחותם שהותירו בו השינויים של הדורות האחרונים.
ערכיו האדריכליים-היסטוריים של השער מגולמים, בין היתר, בכתובות שעל חזיתותיו. ערכים אלה חוזקו על ידי שימור הכתובות שסבלו מבליה והדגשתן (איורים 3-4).
הערך ההיסטורי הודגש באמצעות שימור סימני הפריצה של החומה בחזית הדרומית של השער, וכן באופן הטיפול בפגיעות הקליעים באבני השער. בהתערבות זו ביקשנו לשמר את הפגיעות ולהאט את תהליכי הבליה המתרחשים בעקבותיהן. במקרה זה נדרשנו למצוא איזון בין הצורך בייצוב קונסטרוקטיבי לבין הרצון לשמר את מראה פגיעת הקליעים.
|
|
פעולות השימור
|
שימור האבן וטיפול בפגיעות הקליעים. האבנים שניזוקו כתוצאה מפגיעת קליעים יוצבו ונעשתה השלמה של חומר מליטה במישקים. פעולת שימור האבן כללה השלמות באבן ובחומר מליטה על בסיס סיד, וחיזוק בעזרת פינים מנירוסטה.
השלמת חומרי מליטה. מישקי האבן הריקים נוקו משרידים של חומרי מליטה מתפוררים ומולאו מחדש בחומר מליטה על בסיס סיד.
חלל הפנים של השער. פעולת השימור בחלל הפנים כללה ניקוי באמצעות פתיתי סודה, שימור אבן ומילוי מישקים (איורים 5-6).
התקנת עוגנים. סדיקה מסיבית במרכז חלל השער והתפתחות סדק באשנב הירי שמעל פתח השער יוצבו באמצעות התקנה של עוגנים מנירוסטה.
כתובות השער. ההתערבות כללה: תיעוד של שדה הכתובת, מצב ההשתמרות שלו וניתוחו, השבת גוון אחיד לאבן והדגשת האותיות הכתובות כדי לשפר את מידת הקריאות שלהן. במהלך העבודה על הכתובת הראשית מעל פתח השער בחזית הצפונית, התגלה חלל גדול מאחורי אבני הכתובת. עובדה זו הובילה להורדה של הכתובת ולהעברתה לטיפולם של המשמרים במעבדת השימור שבמוזאון רוקפלר. לאחר מילוי החלל הושבה הכתובת למקומה מעל הפתח.
|
|
|
| 1. חזית הכניסה לפני השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
| 2. חזית הכניסה לאחר השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
| 3. שדה הכתובת לפני השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
| 4. שדה הכתובת לאחר השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
| 5. חלל השער לפני השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
| 6. חלל השער לאחר השימור, 2009. צילום: יובל אברהם |
|
