שימור חומות ירושלים

שימור קטע 'שער יפו'

שימור שער יפו

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור קטע שער יפו

במהלך יוני - דצמבר 2009 נערכו פעולות שימור בחומת שער יפו. במהלך ינואר - אפריל 2010 נערכו פעולות שימור בשער יפו. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), פואד אבו טאעה (משמר אחראי).

קטע שער יפו, בין שער יפו לפינה הצפונית- המערבית של החומות (כיכר צה"ל), הוקם על הגדה המזרחית של גיא בן הינום. מצדו הפנימי מצויים מבני הפטריארכיה הלטינית וקולג' דה פרר. אפשר לצפות בקטע זה של החומה היטב משכונת ימין משה וממילא, מרחוב דוד המלך ומגן בוני החומה.

נתונים פיזיים

בקטע שער יפו ארבעה עשר מקטעים באורך של כ-285 מ'. גובה הפן החיצוני של החומה כ-13 מטר וגובה המגדלים מגיע לכ-14 מ'. שטח החזיתות החיצוניות של החומה בקטע זה הוא כ-4205 מ"ר. רום החומה בפינה הצפונית- המערבית של הקטע 782.70 מ' מעל פני הים בקירוב.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. בקטע שער יפו באים לידי ביטוי שינויי הזמן לאורך התקופות השונות. שרידי חומות קדומות מתקופת החשמונאים ומהתקופה האיובית משולבים בחומה העות'מאנית. כמו כן נראים סימני החיבור של מבנים עות'מאניים מאוחרים, שהתחברו לדופן החומה מצדה החיצוני (איור 1). מהתקופה הירדנית השתמרו ביצורים שנבנו בחופזה מבטון ומאבנים לא מסותתות, והם נדבך בהיסטוריה של מונומנט החומות. רישום אחרון ניכר על החומה ממלחמת העצמאות, שבעקבותיה נותרו סימני ירי רבים סביב חרכי הירי והשיניות, יש באלה עדות לקרבות הקשים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות.
ערכים אורבניים. כבר במאה ה-19 הייתה המצודה סמל בעבור תושבי העיר ומבקריה. זאת בשל אופיה האדריכלי המרשים ובשל מיקומה הנצפה למרחוק. חומת המצודה מלווה את הבאים ל'שער יפו' שהוא השער המרכזי והתוסס ביותר משערי העיר העתיקה. דרכו התנקזה התנועה שהגיעה לעיר בעיקר מכיוון מערב. גם כיום שער יפו הוא הכניסה הראשית לעיר העתיקה, הן ברכב הן ברגל. רחבת התותחים, שהפכה למגרש חניה, נגישה כיום לקהל הרחב. עוברים בה הולכי הרגל היוצאים ממוזאון מגדל דוד וההולכים למסלול טיילת החומות. שטח רחבת החניה והגן שמעל חומת החלקלקה משמש כיום להתכנסות ספונטנית של קבוצות תיירים ונוער. מבחינה נופית קטע זה הוא מרפסת נוף נגישה לציבור, שממנה ניתן להשקיף מערבה ודרומה אל העיר - אל השכונה הוותיקה ימין משה, אל מלון המלך דוד,אל מתחם ממילא המתחדש ואל גיא בן הינום.
ערכים אורבניים. מיקומו של קטע שער יפו הפונה למערב, לכיוון העיר החדשה, וגובהו הניכר ביחס לסביבתו יצרו רמת נצפות גבוהה. קטע זה הוא ציר תנועה הומה בכל שעות היום, הודות לשער יפו, המשמש כניסה לעיר ממערב, הן לכלי רכב הן להולכי רגל.
ערכים אדריכליים. קו הרקיע של חומת שער יפו ניכר בשלמותו, והשתמר כנראה בשל גובהו הרם. מופע המגדלים בקטע זה מתאפיין במקצב קבוע. החומה העות'מאנית נבנתה כאמור על בסיס חומות קדומות, בטכנולוגיה מוקפדת, ואילו החומה האיובית בנויה בגימור גס, המאופיין בשימוש בשברי אבנים ובסיתות גולמי. החומה העות'מאנית שמעליה מאופיינת בסיתות אבן עדין ובמישקים דקים.

בעיות פיזיות

רמת ההשתמרות לאורך הקטע לא הייתה אחידה. משנת 1967 טיפלו בחומה פעמים רבות עיריית ירושלים ואגף העתיקות. בחלקי החומה הנמוכים בוצעו השלמות חומרי מליטה במישקים בצמנט. התערבות אחידה זו טשטשה את ההבדלים הטכנולוגיים בין תקופותיה השונות של החומה.
מצב ההשתמרות של צדה הפנימי של החומה סביר, למעט מקומות שנפגעו מהתערבויות לא הולמות. בשיניות החומה ניכרת השתרשות צלפים; מעקה שהותקן בתקופה הבריטית גרם לסדיקה ניכרת באבן; בפן החיצוני של החומה, ניכרת בליה מסיבית של האבן כתוצאה משרפה באזור שבו נצמדו מבנים.
הקירות הירדניים היו מצויים במצב רעוע, שהתבטא בהיעדר חומר מליטה, התנתקות אבנים, סדיקה באיטום של ראש הקיר ובאבן המשקוף של הפתח הצפוני במגדל.
ביצורים ירדניים. במגדל הסמוך לשער יפו נבנתה עמדת הגנה בתקופה הירדנית. קירות שנבנו ניצב לחומה הפכו את קומת הגג של המגדל לעמדת תצפית וירי. קירות הביצורים הירדניים היו במצב רעוע ובלתי יציב עקב היעדר חומר מליטה, וסדיקה במשקוף הפתח שבאחד הקירות.
בהיותם שריד היסטורי לעמדת הגנה ירדנית, ובשל מיקומם האסטרטגי בחומה, הוחלט לשמר את קירות הביצורים הירדניים כעדות לתקופה זו.

פעולות השימור

יסודות החומה. הטיפול בשרידי הקירות הקדומים כלל: הסרת צמחייה, ייצוב אבנים רופפות, מילוי חומרי מליטה במישקים והוספת שברי אבנים (קלינים) כמו בטכנולוגיית הבנייה המקורית, הזרקת חומר מליטה על בסיס סיד אל ליבת החומה.

חזיתות החומה. עם הקמת הפיגום לאורך הפן החיצוני של החומה נגלו אבנים רבות המצויות בבליה קשה כתוצאה משרפה באזור שבו ניצבו בעבר המבנים שנצמדו לחומה. אבנים אלו, ככל הנראה, ניזוקו משרפה שהתחוללה במבנים. חלקי אבן מתפוררים הוסרו, והאבנים יוצבו באמצעות חומר מליטה (איורים 3-2). בפן הפנימי של החומה, סמוך לחצר קולג' דה פרר, יוצבו אבנים שהיו בסכנת התנתקות. לעומת זאת, בחלק הצפוני, שבו החומה מצויה בשטח שבבעלות הפטריארכיה הלטינית, לא טופלה בעיה זו בשל קשיי תיאום עם הפטריארכיה.
המבנים שהוקמו צמוד לדופן החומה המערבית ופורקו בתקופת המנדט הותירו סימני גריעה בנדבכי החומה. גריעות אלה, לצורך עיגון המבנים לחומה, שומרו כעדות לאותם מבנים. פני האבן בשטח הגריעה נאטמו כדי למנוע חדירת מים, וסימני חומר המליטה המקורי של המבנים המאוחרים שומרו. (איור 4).

חללי קמרון בפן הפנימי של החומה סמוך לשער יפו, נמצאה סדיקה ניכרת בחללי הקמרון שערערה את יציבות החלל. הטיפול בסדיקה כלל התקנת עוגנים וסגירת סדקים בחומר מליטה על בסיס סיד. (איור 6-5).

איטום בזקיף העליון. שביל הזקיף העליון סבל מבעיות איטום והשתרשות צמחייה לכל אורכו. באזור זה הטיפול בבעיות היה מקומי ונתן מענה לאיטום רצפת האבן, בלי להסיר את כל הצמחייה.

השתרשות צמחייה בשיניות. צמחייה מזיקה שהשתרשה בנדבכי החומה ובשיניות טופלה על ידי עקירה והדברה. חלק משיניות החומה שסבלו מהשתרשות צמחייה פורקו לצורך הסרת שורשים, ולאחר מכן נבנו מחדש תוך מילוי מישקים ואיטום ראש השינית כדי למנוע השתרשות של צמחייה חוזרת.

ביצורים ירדניים. הקירות יוצבו באמצעות חומר מליטה, שהותאם בצבעו לחומר המליטה של הבנייה הירדנית. ראש הקיר שהיה מעורער, פורק ונבנה מחדש בחומר מליטה על בסיס סיד. משקוף פתח סדוק הוחלף באבן חדשה, כאן נדרשנו לפירוק חלקי של הקיר ולבנייתו מחדש. (איור 8-7).

מעקה . בתקופת המנדט הותקנו מעקות ומאחזי יד בין אבני החומה. אלו גרמו לסדיקה והשתרשות צמחייה עקב התפתחות חלודה מחדירת מים. הסדיקה טופלה באמצעות מילוי חומרי מליטה על בסיס סיד. במקרים אחדים היה צורך בפירוק הריצוף, הסרת הצמחייה ובנייה מחדש (איור 10-9).