|
סקר פיזי-הנדסי מקדים, טכנולוגיה
|
|
|
|
|
עבודת הסקר כללה גם סקר טכנולוגי בשלושה נושאים שבעניינם נדרש מידע לתכנון מפרטי הביצוע:
|
איטום ראש הקיר. האיטום המקורי בראשי השיניות לא השתמר משתי סיבות: בליה טבעית ופירוק בשל התערבות מודרנית במהלך המאה ה-20. בפתחים בין השיניות השתמרו שרידי האיטום הקדום, על פי רוב בצידו המוצל של הפתח.
צורת האיטום המקורי היא קמורה. השרידים מצביעים על איטום קמור, מסורתי בבנייה העות'מאנית. סביר להניח, שגם בראשי השיניות היה איטום קמור. השיפוע הוא לשני הכיוונים, אל הדופן החיצונית של החומה, הפונה אל העיר החדשה, ואל הדופן הפונה לכיוון העיר העתיקה. שיפוע האיטום אל הדופן החיצונית חד יותר (איור 27).
מישקים. רוחבם של המישקים בין אבני החומה הוא 10-1 ס"מ ויותר. רוחב זה נובע מהסיתות הגס של האבנים. במילוי המישקים נעשה שימוש בשברי אבנים שצורתן שטוחה (קלינים).
במקומות רבים פני האבנים בחזית מצויים בנסיגה ביחס לאבני הנדבך שמתחתן. זאת בשל מבנה החומה שנעשה צר כלפי מעלה, כך שנוצרה 'מדרגה' קטנה בין הנדבכים (איור 28). מילוי המישקים המקורי נעשה בהקפדה על סגירתה של פינת האבן הבולטת כדי למנוע חדירת מים. מילוי המישקים בהתערבות המודרנית נעשה בעומק כ- 3-1 ס"מ מפני האבנים. נסיגה זו במילוי מאפשרת חדירת מים ומקדמת את תהליכי הבליה וההרס.
חיבור בין מישורים. שרידי האיטום בין המישור האופקי של הטיילת לבין המישור האנכי של החומה מעידים על קיומו של פרט איטום - "רולקה" - העשוי יציקת סיד ואבנים (איור 29).
סקר פיזי-הנדסי מקדים > מסקנות הסקר
|
|
|
| 27. שרידי האיטום המקורי שצורתו קמורה. |
|
| 28. 'מדרגה' בין הנדבכים. |
|
| 29. שרידי פרט האיטום המקורי. |
|
