הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל
ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין
הקמפוס הלאומי החדש לארכיאולוגיה של ארץ ישראל יוקם באתר מרכזי סמוך למוזיאון ישראל ולמוזיאון ארצות המקרא, בקרית המוזיאונים בירושלים, ליד גן הפסלים הנודע בתכנונו של איסאמו נוגוצ'י והיכל הספר. האתר משופע בתלילות ונשקף ממנו נוף דרמטי לעבר קמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
הפרוגרמה לקמפוס משלבת בתוכה את צרכי התפעול והמחקר של רשות העתיקות עם אגף פתוח לציבור ובו תערוכות מוזיאליות המעודדות השתתפות הקהל בפעילויות המבנה. הפרוגרמה כוללת מעבדות ומשרדים עבור המחלקות השונות ומחסנים גדולים עבור "האוצרות הלאומיים", שם נשמרים ומקוטלגים ממצאים ארכיאולוגיים מעשרות שנות חפירות. בנוסף לגלריות בתוך המבנה ומחוצה לו, דרישות הפרוגרמה מחייבות לאפשר לקהל לצפות במעבדות המתמחות ובאוצרות הלאומיים מבלי לפגוע בהסדרי התפעול והבטחון של הבניין. כן יכלול המבנה מרכז מחקר, שימור ותצוגה למגילות ים המלח, ש-15,000 קטעים מתוכן יאוחסנו בו.
הקונצפט העיצובי רואה בקמפוס מטאפורה לחפירה ארכיאולוגית. במהותו, הבניין סובב סביב שלוש חצרות משוקעות. התב"ע החלה במקום קובעת כי גובה הבניין מעל לכביש הגישה העליון, ממנו תהיה הכניסה הראשית, לא יעלה על קומה אחת (כלומר, גובה בנין מוזיאון ארצות המקרא הסמוך לו). לפיכך כל החללים הפנימיים יהיו מתחת למפלס הכביש וכך, לבאים בשערי המבנה לא יחסם הנוף לעבר הוואדי.
גגון מתיחה גדול, המזכיר את אוהלי הקירוי המשמשים חפירות ארכיאולוגיות, יחפה את החצר המרכזית. הוא ייבנה מרשת כבלי מתיחה שתתמוך לוחות זכוכית חלבית כהה, אשר יאפשרו חדירת אור אך יעניקו תחושת צל. במרכז הגגון יהיה פתח עגול, אשר ממנו הוא ייקשר לבריכה שבחצר מתחתיו. מי גשמים ינוקזו בעזרת מרזב אל הבריכה.
מתחת לגגון, גג הבניין יכסה אזורי תצוגה ארכיאולוגיים. שלושת המפלסים הראשונים יוקדשו לחללים הציבוריים, לרבות גלריות פנימיות, ספריה וגשרים המשקיפים על המעבדות, וכן מחסני האוצרות הלאומיים. במורד הגבעה נוצרות שתי חצרות נוספות, שיהוו את מוקד הפעילות הפנימית. חצר אחת תשמש לפריקת משאיות עם ממצאים ארכיאולוגיים, והשנייה תתפקד כחצר תפעולית אשר סביבה משרדים ומעבדות.
הקירות הפנימיים של המבנה הם קירות מסך זכוכית בשילוב עם לוחות מתכת כסופה, ואילו הקירות החיצוניים מחופים גם באבן הנותנת צל, ומשלבת את הבניין באופן חזותי בנוף הטרשים ההררי שמסביב, המורכב אף הוא מאבן גיר ירושלמית זהובה. כך יוצר הבניין פָּאלֶטה של ניגודים – אבן בעיבוד גס על רקע קירות זכוכית ומתכת כסופה – כל זאת תחת גגון מרחף עשוי זכוכית כהה.
המזמין: רשות העתיקות
אדריכל: משה ספדיה ושות'
פרוגרמה: חלל תצוגות ציבורי, אודיטוריום בן 240 מושבים, ספרייה, ארכיונים, משרדים ושטחים תפעוליים, מעבדות ומחסנים לממצאים. 245 מקומות חנייה
שטח כולל: 36,000 מ"ר