תערוכת הזכוכית
תעשיית הזכוכית
הזכוכית היא חומר מלאכותי המיוצר בתהליך חימום ממושך של חול (צורן וסידן) ומלח (נתרן או אשלגן). המפה שלפניכם מציינת את האתרים בהם נמצאו כבשנים לייצור זכוכית, גושי זכוכית גולמית ביבשה ובים או פסולת ייצור של כלי זכוכית.
הכבשנים הקדומים ביותר לייצור זכוכית גולמית התגלו במצרים ותוארכו לאמצע האלף השני לפסה"נ. בארץ נחשפו כבשנים החל מהתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית. הכבשנים הללו היו גדולים, ובכל אחד מהם הפיקו עשרה טון זכוכית ואף יותר.
ייצור זכוכית היה אחד מענפי הכלכלה המרכזיים בארץ-ישראל באלף הראשון לספירה. רוב התוצרת יועדה לייצוא והיתרה שווקה לבתי מלאכה מקומיים.
כלי זכוכית מקברים בישראל
משחר הדורות קברו בני האדם את מתיהם עם מנחות קבורה: כלי תמרוקים, תכשיטים, כלי אוכל ושתייה, כלי נשק וכלי פולחן. חפצי הזכוכית נועדו לטקסי קבורה או לשימוש הנקבר בעולם הבא. בתחילה הם נתגלו בקברי מלכים או מכובדים ובכמויות קטנות. בתקופה הרומית, לאחר המצאת הניפוח, התרחב השימוש בכלי זכוכית בקברים. נוהג זה רווח בארץ ישראל וקברים רבים בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית כללו כלי זכוכית מגוונים, שיוצרו בבתי מלאכה מקומיים. השתמרותם של כלי הזכוכית בקברים טובה בניגוד לאלה שנמצאו בשכבות היישוב.
רשימת האתרים בתצוגה: חורפיש, נהריה, ח' עליא, שוביכה, מכר, מנואת, קסטרא, משמר העמק, חדרה, פלמחים.
יד האומן
הדגש הושם על הממצאים מחפירות קסטרה, שבהם טכניקות וסגנונות אמנותיים מגוונים.
בבתי מלאכה רבים ברחבי הארץ יוצרו כלי זכוכית לשימושים השונים, לפי האופנה שרווחה בתקופתם. היו בעלי מלאכה והיו אמנים מומחים שהפליאו במלאכתם. האמנים יצרו סוגי כלים חדשים או הוסיפו עיטורים מיוחדים והשאירו טביעת חותם אישית. הכלים, שנמצאו בבית הקברות בקסטרא מהתקופה הרומית המאוחרת, מייצגים אומן או קבוצת אומנים שהכירה היטב את האופנה, אך הוסיפה והעשירה את הכלים בידיות מורכבות ובעיטורי חוטים.
קבוצת הכלים המשושים מהתקופה הביזנטית מביאה סגנון מיוחד של בית מלאכה, שהתמחה בכלים שמולאו במים, שמן, או עפר, ונרכשו כמזכרות על-ידי עולי רגל באתרים הקדושים שבארץ ישראל. רוב הכלים מנופחים בתבניות ומעוטרים בסמלים: יהודיים, נוצריים ועיטורים חופשיים. רק מעטים מהם נחשפו בחפירות. כלי הזכוכית שלפניכם שייכים לאוסף גדול ומגוון ביותר, מתנת משפחת שלמה מוסיוף.