התצוגה הראשונה מתמקדת בחפירה מתחת למים בנמל קיסריה
בצלילות של רשות העתיקות בנמל קיסריה שבגן לאומי קיסריה, הוצאו מהים פסלונים יפהפיים, אלפי מטבעות בני 1600 שנה, ועוד. לפחות 30 שנה לא נחשף מכלול ימי בסדר גודל כזה.
גילוי מקרי של שני צוללים בנמל העתיק של קיסריה שבגן לאומי קיסריה לפני חג הפסח, הוביל לחשיפת מטען ימי עתיק גדול ומרהיב ביופיו, של ספינת סוחר מלפני כ- 1600 שנים (התקופה הרומית המאוחרת) שנטרפה בים. הצוללים יקבלו תעודת הוקרה מרשות העתיקות ויוזמנו לסיור במחסני אוצרות המדינה.
מיד לאחר שיצאו מהמים, התקשרו הצוללים רן פיינשטין ועופר רענן מרעננה אל רשות העתיקות, ודיווחו על מציאתם והוצאתם של מספר פריטים עתיקים מהים. צלילה משותפת באתר, העלתה כי שטח נרחב בקרקעית הים נחשף מחול, ועל הקרקעית נותרו חשופים שרידי הספינה: עוגני ברזל, שרידיהם של עוגני עץ ואביזרים ששימשו לבניית כלי השייט ותפעולו. סקר הצלה תת ימי, שנערך בשבועות האחרונים בסיוע צוללים רבים מרשות העתיקות ומתנדבים תוך שימוש בציוד מתקדם, גילה פריטים רבים שהיו במטען הספינה. רבים מהממצאים עשויים ברונזה ובמצב השתמרות יוצא דופן: נר ברונזה מעוטר בדמות אל השמש סול, צלמית (פסלון) של אלת הירח לונה, נר בדמות ראש עבד אפריקאי, שברי שלושה פסלים שנוצקו בגודל טבעי, חפצים מעוצבים בצורת חיות כגון לוויתן, ברז ברונזה בצורת חזיר בר שעל ראשו ברבור, ועוד. בנוסף, נמצאו שברי קנקנים גדולים ששימשו לנשיאת מי שתיה לשימוש הצוות בספינה ולהובלה בים. אחת ההפתעות הגדולות, הייתה גילויים של שני גושי מטבעות המורכבים מאלפי מטבעות, במשקל כ- 20 קילוגרמים, שקיבלו את צורת כלי החרס שבתוכם הובלו.
לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות ודרור פלנר, סגן מנהל היחידה, "מדובר בממצאים מרגשים ביותר, אשר מעבר ליופיים יוצא הדופן, יש להם חשיבות היסטורית. מיקום הממצאים העתיקים ופיזורם בקרקעית הים מצביע על ספינת סוחר גדולה שנשאה מתכות למיחזור, וככל הנראה נקלעה לסערה באזור פתח הנמל ונסחפה עד שהתרסקה על שובר הגלים והסלעים". מלימוד ראשוני של עוגני הברזל , נראה כי נעשה ניסיון לעצור את היסחפות הספינה אל החוף באמצעות השלכת עוגנים, אולם אלה נשברו-עדות לעוצמת הגלים והרוח אליה נקלעה הספינה". שרביט ופלנר מדגישים, כי מכלול ימי כזה לא נמצא בארץ לפחות מזה 30 שנה.
פסלי מתכת הם נדירים בממצא הארכיאולוגי, משום שמאז ומתמיד נהגו להתיך ולמחזר אותם. כשכבר מוצאים ממצאים מברונזה, זה קורה בעיקר בים, משום שהפסלים נטרפו יחד עם הספינות, שקעו במים ו"ניצלו" מתהליך המיחזור". שרביט ופלנר מוסיפים, כי "בחפירות הימיות הרבות שנערכו בקיסריה נמצאו פסלים בודדים ביותר עשויים מברונזה, ואילו במטען הנוכחי נמצא עושר מרהיב וגדול של פסלים, שכנראה היו בעיר והוצאו ממנה דרך הים. החול שמר על הפסלים ובשל כך מצב השתמרותם מדהים – ממש כאילו נוצרו אתמול ולא לפני 1600 שנה".
המטבעות שנתגלו, נושאים את דמותם של הקיסרים קונסטנטינוס, ששלט על הקיסרות הרומית המערבית (312- 324 לסה"נ) ומאוחר יותר נודע כקונסטנטינוס הגדול, קיסר האימפריה הרומית (324-337 לסה"נ) ושל ליקיניוס, קיסר ששלט בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית והיה יריבו של קונסטנטינוס, עד למפלתו של ליקינוס בקרב שנערך בין השניים.
מגוון הממצאים שנחשפו בים, מלמד על ההיקף הגדול של הסחר ומעמדו של נמל קיסריה בתקופה זו, שהייתה ידועה כתקופה יציבה כלכלית ומסחרית בעקבות יציבות האימפריה הרומית. האנשים על הספינה שנטרפה, חיו בתקופה מרתקת בהיסטוריה, שהשפיעה מאוד על האנושות - תקופת התהוות הנצרות. הקיסר קונסטנטינוס הקל באופן משמעותי על הדת, והמאמינים הנוצריים בקיסריה - כמו גם במקומות נוספים באימפריה הרומית, קיבלו לגיטימציה להחזיק בדתם באמצעות צו מילאנו הנודע- שקבע שהנצרות הופכת מדת אסורה למותרת. מאוחר יותר, הכיר קונסטנטינוס בנצרות כדת מדינה, ובתקופתו נקבעו עיקרי הנצרות".
לדברי שרביט, "בשנים האחרונות אנו עדים לגילויים אקראיים רבים בנמל קיסריה. גילויים אלה הם תוצאה של שני גורמים משמעותיים: מחסור בחול בקרקעית הים הגורם לחשיפת ממצאים עתיקים, וכן ריבוי הצוללים באתר. לצוללים, אשר הפגינו אזרחות טובה ראויים לשבח, נעניק תעודת הוקרה והם יוזמנו לסיור באוצרות המדינה. בכך שדיווחו לרשות העתיקות על מציאת המכלול הימי, הם אפשרו לכל הציבור ליהנות מדרישת השלום המרהיבה הזו מהעבר. יש לדווח על כל ממצא ליחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות מיד עם מציאתו בשטח, על מנת למצות את הידע הארכיאולוגי מהאתר".