שימור חומות ירושלים

שימור חומת הר ציון

סקירה היסטורית

סריקה תלת מימדית

גלריית תמונות

שימור חומת הר ציון

בחודשים נובמבר 2007-יוני 2008 נערכו פעולות שימור בשער ציון. פעולות השימור מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות לפיתוח ירושלים, נוהלו על ידי ערן חמו, בסיוע יורם סעד; אבי משיח, אמיר פרוינדליך ויובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), ז'ק נגר ומרק אברהמי (שימור אומנותי), פואד אבו טאעה (משמר אחראי). פעולות השימור בשטח בוצעו על ידי: אחמד אבו טיר, מוחמד אבו סנינה, רשיד ג'ת , אשרף גו'דה, מסעוד ג'ודה, ג'יהד זגאל, ואליד חיאט, פראס חמד, חמדאן מוחמד, רשיד מוחמד עלי, נאצר נאטשה , נאפז סרור, טארק עיסא.

בחודשים פברואר 2008-מרץ 2008 נערכו פעולות שימור בקטע חומת הר ציון. פעולות השימור מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות לפיתוח ירושלים, נוהלו על ידי ערן חמו, בסיוע יורם סעד; אבי משיח ויובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), ז'ק נגר ומרק אברהמי (שימור אומנותי), אבי פרץ (משמר אחראי). פעולות השימור בשטח בוצעו על ידי: חאלד אבו סנינה, מוחמד אבו רמילה, ווהל בסטי, אחמד דעיס, מופיד סמארה, באדר שלודי.

קטע הר ציון נמצא בחומה הדרומית של העיר העתיקה. לקטע זה היתה בעבר חשיבות אסטרטגית, כעמדה השולטת על המרחב שמדרום לו. שער ציון הקבוע בחומה הוא אחת הכניסות הראשיות להולכי רגל לעיר העתיקה ולרובע היהודי, זאת הודות לחניון הגדול שהוקם בסמוך לו.
שער ציון טעון בסימליות לאומית ומכאן הרגישות בטיפול בו.

נתונים פיזיים

בקטע חומה זה שאורכו הכולל כ-400 מ' תשעה קטעים (95-89). שטח החזית החיצונית שלו הוא כ-5200 מ"ר, ושטח חזיתות הפנים כ- 4000 מ"ר.
גובה החומה משתנה לאורכה, בהתאם לטופוגרפיה ולשפכי האדמה שנצטברו לצדה. גובהה בקצה המערבי 16 מטר; גובהו של המגדל המרכזי 9 מטר וגובהה בפינה המזרחית כ-15 מטר. גובה הפן הפנימי של החומה הוא 8 מטר בפינה המערבית ו- 14 מטר במזרח.
רום החומה בשער ציון הוא 645 מ' בקירוב, מפני הים.

ערכים לשימור

שער ציון מסמל יותר מכל את המאבק על העיר העתיקה. הטיפול בו נעשה באופן מבוקר הלוקח בחשבון את משמעותו הלאומית. פרט לערכיו ההיסטורים של השער, בתכנון השימור שלו באים לידי ביטוי גם ערכים נוספים:

ערכים היסטוריים. השער נבנה על ידי סולימאן הגדול. הוא ניצב כחלק מחומות ירושלים כ-470 שנה ברציפות. בנייתו עוררה מחלוקת מיום הקמתו, עקב הוצאת הר ציון מתחום העיר. מבנה השער נקשר לרובע היהודי ואף נקרא 'שער היהודים'.
האירוע ההיסטורי החשוב ביותר מאז הקמתו של השער הוא נסיון פריצתו במאי 1948. אז וגם במלחמת 1967 היה חלק מקו הגבול ואזור קרבות.
השער נושא בחובו עדות פיזית לניסיון הפריצה לרובע היהודי, וככזה הפך לסמל של נפילת הרובע (1948) ושל איחוד ירושלים (1967), מכאן ערכו ההיסטורי-לאומי. כיום משמש השער נקודת התכנסות לקבוצות תלמידים ותיירים, בו מתקיים דיון במורשת הלאומית, ומסופרת מורשת הקרב על ירושלים.

ערכים אורבניים. חשיבותו העירונית של השער היא מקומית בעיקר, כשער בחומה הדרומית אל הר ציון. השער קושר את העיר העתיקה לבניינים שעל הר ציון, ובהם: קבר דוד הקדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים; אולם הסעודה האחרונה; כנסיית הארמנים; בתי הקברות וכנסיית הדורמציון.
מבחינה תחבורתית, השער משמש ליציאת כלי רכב מהעיר העתיקה. בשבתות וחגים אף מהווה את היציאה היחידה לרכב מהעיר. סמיכותו של החניון שהוקם מחוץ לשער ציון, הפך את השער לנקודת כינוס עיקרית עבור קבוצות מבקרים.
בשל מיקומו השער אינו נראה מרחבי העיר. קירותיהם של בתי הקברות הסמוכים לשער והמבנים הבנויים על הר ציון מסתירים אותו. השער נחשף לעיני הולך הרגל בהדרגה, עם התקרבותו אליו.

ערכים אדריכליים. בחזית השער עיטורים מרשימים. אבנים מעוטרות פזורות על שטח החזית, סביב פתח השער, סביב חרכי הירי ותא הלוחם העליון.
רמת העיצוב האדריכלי ועיטורי השער אינם נופלים מאלו שבשער יפו ובשער האריות. קשת הפתח השטוחה דומה למבנה הקשת של שער שכם. בחלל הפנימי של השער ישנו חדר שומר ועלייה לגג המבנה .
שער ציון השתמר כשער 'זוית' בשלמותו, על אף תפקודו כמעבר לתחבורה מודרנית.

בעיות פיזיות

שער ציון ניזוק מניסיון הפריצה (1948) ונגרם נזק רב לאבניו. על חלק ניכר מאבניו האיצו הפגיעות את תהליכי הבלייה של האבן. חלקים רבים של אבן היו רופפים והיוו סכנה לעוברים ושבים בו.
במישקים שבין האבנים הפגועות השתרשו שיחי צלף ושכבה של מיקרוביולוגיה כיסתה את חלקי האבן הפגועים, הסתירה את עיטורי השער ואף האיצה את תהליך הבלייה (איור,1 2). מעבר הרכב במקום גרם לפגיעה מכאנית קשה בקירות ובאומנות השער (איורים 3,4). שכבת צמידה ופיח כיסתה את מרבית האבנים בחלל השער. זו נגרמה בעיקר מזיהום של כלי רכב העוברים בו. שכבה זו גרמה ל'התגבסות' האבן שמתחתיה, עובדה המקשה על הסרתה ומחלישה את האבן.
בפן הפנימי של החומה, משני צדי השער, נבנה מעבר מוגבה לשומרים הניצבים על החומה (איור5). המישור האופקי של מעבר זה איננה אטומה ולכן מי הגשם חדרו דרכה לליבת החומה. חלחול מי הגשמים גרם להשתשרשות צמחייה ולהאצת מחזור הבלייה.

עקרונות השימור

הדיון בשימור שער ציון שונה מהדיון ביתר חלקי החומה. בעוד שלרוב ניתן למפות את רצף האירועים ההיסטוריים שעיצבו את קטעי החומה השונים, ולבחור את אופי הטיפול בהתבסס על ערכים הגלומים בם באופן מושכל, בשער ציון ניצבנו בפני דילמה תכנונית. כאמור, שני אירועים עיצבו את מראה השער: הקמתו על ידי סולימאן וניסיון הפריצה בשנת 1948 שפגע בחזיתו והפך אותו לסמל עבור העם היהודי. כאשר נדרשים לשימור השער, לא ניתן להתעלם מהמתח שבין הערך האדריכלי לבין הערך ההיסטורי-לאומי. נדרשנו אם כן להחליט האם להדגיש את הערך האדריכלי ולשקם את נזקי הקרבות הניכרים במבנה השער, או לחלופין להדגיש את הערך ההיסטורי-לאומי ולשמר את נזקי הקרבות.

תפיסת השימור של מבנה השער

חזית שער ציון. בבואנו לעבוד על השער, ברור היה לנו כי ניסיון הפריצה של 1948 היה לאירוע אשר השאיר את חותמו על חזות השער, יותר מכל אירוע אחר מאז הקמתו. לפיכך, ראינו לנכון לעשות כל מאמץ לשמר את צלקות האירוע. יחד עם זאת, כשער שתכניתו נשתמרה על איכותו האדריכלית-עיצובית, רצינו להדגיש גם את הערך האסתטי המקורי של מבנה השער. לשם כך חיפשנו את האיזון העדין שבין שחזור אלמנטים אדריכליים לבין שימור הפגיעה באבן.
בכל חלופות התכנון שהוצעו שימור סימני הפריצה משנת 1948 קיבלו את מלוא המשקל, והערכים האדריכליים קיבלו נופך משתנה.
החלופה שנבחרה היא זו המשמרת את הערכים ההיסטוריים-לאומיים בחזית השער, כלומר, את סימני פגיעת הכדורים, שהם מעין תרשים קרב על פני החזית, תוך ייצוב האבנים המצויות בבליית אבן קשה בעקבות הנזק מהקרבות. ההתערבות המשמרת ערכים אדריכליים התמקדה באזור קשת השער והכתובת, בה מצוין בונה השער הסולטאן סולימאן ותאריך הקמתו (1540) שהיו במצב השתמרות גרוע (איור 6).
צילומים היסטוריים רבים של השער נאספו והם שאיפשרו בחינה מעמיקה של חלופות לשימור הכתובת והעיטורים.
חזיתות הפנים של מבנה השער. שלא כמו חזית השער, בחזיתות הפונות לעיר, סימני הקרבות אינם ניכרים. התפיסה העיקרית שהנחתה אותנו כאן היתה השבת הערך האדריכלי למבנה וייצובו.

פעולות השימור במבנה השער

חזיתות. חזיתות חלל מבנה השער נוקו בעזרת ניקוי קיטור, פעולת שימור האבן כללה השלמות בחומר מליטה על בסיס סיד. לצורך חיזוק חלקי אבן רופפים הוחדרו אליהן פינים מנירוסטה. זאת מבלי לטשטש את סימני הפגיעות שעליהן.
העיטורים וכתובת ההנצחה הודגשו בעבודת שימור אומנותי (איור 7 ,8). כך, חשפנו מחדש את איכות העיצוב של השער, שהוסתר בשכבות של פיח וצמחיה. חרכי הירי ופתחי הניקוז שעל גג מבנה השער טופלו - המישקים נאטמו ניקוז המים הוסדר באמצעות חיזוק השיפועים ואיטום הריצוף.
- שימור אבן. אבני השער מופו לשלוש דרגות בלייה: אבנים המהוות סכנה מיידית, אבנים בבלייה קשה ואבנים בבלייה קלה. בהתאם הוגדר עומק ההתערבות השימורית הנחוץ בכל אבן.
לשם ייצוב האבנים הדברנו תחילה את המיקרוביולוגיה שהתפתחה במקומות הפגועים והאיצה את התפוררות האבן. לאחר מכן בוצעה עבודת ייצוב אבן באזורים שנפגעו מהקרבות. והשלמת חומרי מליטה במישקים. פעולת שימור האבן כללה השלמות באבן ובחומר מליטה על בסיס סיד, וחיזוק בעזרת פינים מנירוסטה (איור 9).
מתוך ההכרה בערכו של החומר המקורי ובתרומתו לאותנטיות של המונומנט, הוחלפו רק האבנים שאיבדו את כושר הנשיאה שלהן בשל תהליכי הבליה וההרס. החלפת אבן והשלמות אבן בוצעו באבן שמקורה בירושלים או בסביבתה, מסוג שנעשה בו שימוש שכיח ב'פסיפס' אבני החומה.
- קשת השער והכתובת. ההתערבות כללה ניקוי ותיעוד של המצב הקיים; הסרת תוספות מאוחרות; תיעוד וניתוח מבנה שדה הקשת; השבת גוון אחיד לכל אבן ויצירת חזות הומוגנית לכתובת; הדגשת שרידי אותיות הכתובת לשיפור הקריאות שלה, מבלי לטשטש את סימני פגיעות הכדורים והמרגמות שעל פני השער(איורים 12,11,10).
עיטורים. עיטורי החלל עברו שימור אומנותי קפדני על מנת להשיבם למצבם המקורי: שכבות הצמידה הוסרו בקומפרסים חוזרים ונישנים של חומרים כימיים ובחלקם נחשפה שכבת צבע קדומה שעיטרה אותם. תקרת החלל המטוייחת נצבעה בצבע הגנה בהיר הדוחה הצטברות של פיח (איור 13).
- לוח ההנצחה. לוח הנצחה מאבן לציון נסיון הפריצה לעיר בשנת 1948 הוצב עם איחוד העיר בשנת 1967 בחלל השער, על ידי נציגי עמותת חטיבת "הראל" . הלוח עוגן לקיר באופן שפגע באבן וחסם חרך ירי שאף נסגר בבטון (איור 14). במטרה לשפר את איכות חלל השער חיפשנו מקום חלופי להצבת הלוח באופן שלא יזיק לאבני השער. במשא ומתן עם נציגי עמותת הראל הוחלט על פשרה לפיה יוצב הלוח בתוך חלל השער, בצמוד לקיר המונומנט אך במנותק מהאבן. כך, פרט לתצוגת לוח ההנצחה, חשפנו את חרך הירי העות'מאני והשבנו את כניסת האור והאוויר דרכו לחלל השער (איורים 16,15).
טיפול מונע. לצורך הגנה על המונומנט מפני פגיעת רכבים, בנינו נדבך אבן חדש בצמוד לחזית, על גבי מפלס המעבר. נדבך זה משמש כשכבת הקרבה.

פעולות השימור בחומת הר ציון

פעולת השימור בקטע זה כללה: הרחקת הצמחיה המשתרשת בליבת החומה; שימור אבן; השלמות אבן; מילוי המישקים בתערובת מליטה על בסיס סיד; מילוי סדקים בראש החומה ואיטומה בחומר מליטה על בסיס סיד , שצורתו קמורה וחלקה.

סיכום

עם סיום העבודות בשער ציון הודגשו ערכיו האדריכליים של המבנה, מבלי לטשטש את פגיעות הקרבות שעל חזיתו. חלל השער כיום מואר ומאוורר, הודות לפיחתו של חרך הירי. תקרת חלל השער טופלה בצבע הדוחה הצטברות של פיח.
פעולת השימור שבצענו איננה מבטיחה כי מצבו של השער לא ידרדר שוב ברבות הימים למצבו הקודם. צמצום של מעבר כלי הרכב דרך השער יסייע בשמירת איכויותיו של חלל השער המשוקם. פעולה זו, האפשרית לדעתנו בשעות היום, תתרום להגנה על השער ותקל על תנועת המבקרים הרבה במקום. פרט לזאת, ניתן להעצים את השימוש במבנה השער באמצעות הסדרת המעבר ההיסטורי דרכו אל טיילת החומות.
בתאריך 28/07/2008 התקיים טקס פתיחת השער המשוקם בו השתתפו ראש עיריית ירושלים, מר אורי לופוליאנסקי, מנהל רשות העתיקות מר שוקה דורפמן ולוחמי פלמ"ח.