|
קטע החפיר - סקירה היסטורית
|
|
'קטע החפיר' המצוי בחלקה המזרחי של החומה הצפונית, נודע כנקודת תורפה בהגנה על ירושלים בשל נתוני הטופוגרפיה במקום. צבאות הכיבוש הצלבני והאיובי פרצו דרכו לעיר. תוואי החומה בקטע זה נקבע בתקופה הרומית. בתקופה הערבית הקדומה נערך שינוי בתוואי, אז גם, ככל הנראה, נחצב החפיר המקביל לחומה. תוואי זה המשיך לשמש את ביצורי העיר מאז ועד הקמת החומה העות'מאנית.
בתקופת בית שני (מאה ראשונה לפני הספירה) שיקם הורדוס את חומותיה ואת שעריה של העיר והגדיל את תחומה לכיוון צפון. בתקופה זו היו לעיר שלוש חומות: הראשונה עברה בתוואי החומה מימי החשמונאים, ואילו השנייה והשלישית הקיפו את שטחי המגורים הצפוניים של העיר. תוואי החומה השלישית שנוי במחלוקת. החוקרים 'המרחיבים' טוענים שהחומה עברה בצפון, בשטח שבין מגרש הרוסים ושכונת שייח' ג'ראח של ימינו, כמחצית הקילומטר צפונה משער שכם. אחרים טוענים, שהתוואי הצפוני של החומה השלישית זהה לתוואי החומה העות'מאנית, וכי שרידי החומה שנחשפו וזוהו כחומה השלישית מצפון לתוואי זה אינם תואמים את מסורת הבנייה המפוארת של ימי בית שני, ולכן אין מקורם בתקופה זו.
התקופה הרומית. מאז חורבן בית שני ועד שלהי המאה השלישית לא הייתה העיר מוקפת חומה. עם יציאת הלגיון העשירי מירושלים, נותרה העיר ללא הגנה. ככל הנראה בשלב זה הוקמה החומה מחדש. בין החוקרים קיימת הסכמה על תוואי החומה הרומית המזוהה, פחות או יותר, עם תוואי החומה העות'מאנית המוכרת לנו כיום.
בחפירות שנערכו בשנת 1998 ממזרח לשער הורדוס (מטעם רשות העתיקות, בראשותם של יובל ברוך וגיורא פרנוס), כ- 5 מטרים מתחת לחומה העות'מאנית, נחשפו 9 נדבכים מהחומה הרומית. כל שני נדבכים נבנו בנסיגה קלה מהנדבכים שמתחתיהם. בצורה זו נתקבל ביצור משופע. סביר להניח, כי קטע זה שנחשף שימש מסד לקיר החומה שנבנה מעליו. החופרים משערים, כי תוואי זה לא הגיע עד הפינה הצפונית מזרחית של החומה המוכרת כיום, היא מגדל החסידה, אלא קיבל תפנית חדה באזור ערוצו של נחל הביזיתא אל האזור שמצפון להר הבית.
בתקופה הביזנטית תוואי החומה מצפון נותר במקומו, הוא תוואי החומה העות'מאנית המאוחרת.
בתקופה הערבית הקדומה שוקמה החומה. עיקר השינויים בתוואי נערכו בדרום העיר, אולם בתוואי החומות הצפוניות נערך גם כן שינוי. הפינה הצפונית מזרחית של העיר - משער הורדוס ועד מגדל החסידה (בורג' אל לקלק) - הוקפה חומה. נראה, כי בנייתה של חומה זו לוותה בפעולת החציבה של החפיר העמוק, שנראה לאורך קטע זה של החומה גם כיום. הנחה זו מבוססת על תיאורי הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1099, שמוזכרים בהם "חומה קדמית" ששימשה חלק ממערך הביצור, המילוי והיישור של החפיר מול החומות.
קטעים מהחומה הצפונית של ירושלים המוסלמית נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. חומה זו עשויה אבנים מלבניות מהוקצעות בגסות, בגודל משתנה ובהן אבנים קטנות. צורת בנייה זו שונה ממאפייני הבנייה של החומה הרומית-ביזאנטית. נוסף לכך, אפשר להבחין בחומה זו אף בתפר מבני הקיים בין החומה המוסלמית הקדומה לחומה העות'מאנית שמעליה.
בתקופה הצלבנית נפרצה העיר מצפון, ממזרח לשער הפרחים של ימינו. הצלבנים הקימו מחדש את החומות ואת שעריהן ובנו מגדלים בארבע פינות החומה.
בתקופה האיובית כבש את ירושלים צלאח א-דין, הכיבוש היה מכיוון צפון, בדומה לכיבוש הצלבני. ביצורי העיר ובעיקר החומה הצפונית חוזקו, בעיקר חוזקה הפינה הצפונית מזרחית, אשר הייתה נקודת תורפה בהגנה על העיר.
באזור זה נחשפה שורה של אומנות מתחת לקו החומה העות'מאנית וצמוד לקיר החומה הערבית הקדומה. זו נועדה להבנתנו כיום לתמוך גלריה רחבה, אשר אפשרה ריכוז כוחות, חיילים וכלי נשק, בראש החומה.
בתקופה העות'מאנית נבנו חומות ירושלים, ובהן החומה הצפונית, שהיא תוצאה של שיקום החומה שקדמה לה. לפיכך, בין השער החדש לשער שכם מועטים הקישוטים, המגדלים וחרכי הירי. מכך אנו מסיקים, כי חלק זה הוא שריד כמעט שלם מהתקופה האיובית. משער שכם ודרומה עוקבת החומה אחר קו הסלע הטבעי וגובהה מתקצר בהתאם לכדי 5-6 מ'. החפיר שנחצב בסלע כבר בתקופת הצלבנים, ואולי אף קודם, מוסיף לגובהה של החומה 6-8 מטרים. מגדלים הוקמו בצפיפות יחסית גבוהה מצפון למגדל החסידה, מכיוון שאזור זה היה נקודת תורפה נוחה לפריצה ולהטלת מצור.
|
|
שער הפרחים - פשפש המישור/ שער הורדוס
|
השער נקרא פשפש בשל מידותיו המאפשרות מעבר לבני אדם ולבהמה לא רתומה.
מבנה הפשפש עבר שינויים רבים: בתחילת התקופה העות'מאנית כלל הפשפש מגדל שער חיצוני לחומה, שבצדו היה קבוע פתח כניסה. מגדל השער נבנה כמקשה אחת עם החומות. בשלב מאוחר הוקם מבנה פנימי כדי לאפשר גישה נוחה אל חדר המשמר שבמגדל. תוספת זו נבנתה מאבנים קטנות ובצורה לא מוקפדת והפריעה למעבר הרציף בזקיף העליון. בהמשך נוספו גרמי מדרגות, שקישרו את המבנה המאוחר לגג של המבנה המקורי. בסוף התקופה העות'מאנית הוצב גרם מדרגות מפלדה, שיצר רצף מחודש בזקיף העליון.
בתחילת המאה ה-20 נפרץ פתח נוסף בחזית השער וביטל את הכניסה המקורית, הצדית של השער.
|
|
|
| מפת התמצאות. קטע 'החפיר' מסומן באדום |
|
