שימור חומות ירושלים

שימור קטע חומת החפיר

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור חומת החפיר

במהלך אוגוסט 2008 - פברואר 2009 נערכו פעולות שימור בחלק המזרחי של חומת החפיר, ממגדל החסידה ועד מגדל 8. במהלך פברואר - דצמבר 2009 נערכו פעולות שימור בחלק המערבי של חומת החפיר ובשער הפרחים. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), פואד אבו טאעה (משמר אחראי).

קטע 'החפיר' מצוי בחומה הצפונית של העיר העתיקה, ממזרח לשער שכם. בחלקו המערבי של קטע 'החפיר' מצוי פתחה של מערת צדקיהו. קטע חומה זה נבנה מעל חפיר תלול, שנחצב בסלע האם שהוא חלק מהביצור. תשעה מגדלים חלקם מעוטרים, מצביעים על הרגישות האסטרטגית של אזור זה. במרכז הקטע קבוע שער הפרחים, המשמש כיום בעיקר את האוכלוסייה המתגוררת במקום.

נתונים פיזיים

הקטע מורכב מעשרים ותשעה מקטעים באורך של כ-660 מ'. משער שכם ודרומה עוקבת החומה אחר קו הסלע הטבעי וגובהה מתקצר בהתאם לכדי 6-5 מ'. החפיר מוסיף לגובהה של החומה 8-6 מטרים.
סך שטח החזיתות החיצוניות עומד על כ- 7700 מ"ר, וסך שטח חזיתות הפנים הוא כ- 3100 מ"ר. רום החומה בגג שער הפרחים עומד על 770 מ' בקירוב מעל לפני הים.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. ערכים היסטוריים. החומה הצפונית מזרחית של העיר העתיקה זכתה לאזכורים לאורך ההיסטוריה משום שהייתה נקודת תורפה במערך הביצורים, ודרכה כבשו את העיר הצלבנים והאיובים. החפיר שנחצב לראשונה בתקופה הצלבנית, עבר בתוואי נחל הביזיתא והקיף את החומה מצפון וממזרח. החפיר ניכר גם כיום בסלע החשוף שבבסיס החומה, והוא עדות לצורך בהגנה במקום זה. (איור 1)
שער הפרחים היה בראשיתו שער צנוע שנקבע בדופן המזרחית ללא מגדל פנימי. השער עבר שינויים מהמחצית השנייה של המאה ה-19. זהו השער היחיד משערי העיר שיש בו בנייה מאוחרת בפן הפנימי של החומה, אף שבתקופת המנדט הוסרו תוספות בנייה מאוחרות מהשערים.
נראה, כי ההשתלשלות המורכבת במבנה השער קשורה לכשל התכנוני הראשוני, שלא אפשר גישה נוחה למגדל השער החיצוני. עובדה זו הובילה לבניית המגדל הפנימי, ובעקבות כך לחסימת רצף התנועה בזקיף העליון. בתקופת המנדט חודש רצף התנועה בשער באמצעות גרם מדרגות מודרני מברזל, אולם התערבות זו פגמה באשנב הירייה ובשינית שבחזית המזרחית של השער. (איור 2, 3)

הקשר אורבני. מוקדים בעלי חשיבות עירונית בקטע זה הם פתח הכניסה למערת צדקיהו ושער הפרחים. הכניסה למערה שנחשפה בשנת 1854 קבועה בסלע ממערב לשער שכם, סמוך למקום שמתחיל בו החפיר. שער הפרחים הקבוע בצדה המזרחי של העיר הוקם כפשפש, וכאז כן עתה הוא משמש בעיקר מעבר בעבור המתגוררים באזור הצפוני-מזרחי של העיר העתיקה.

ערך נופי. החומה הצפונית מזרחית מאופיינת יותר מכל במראה הסלע שלמרגלות נדבכי החומה העות'מאנית. בקטעי חומה מסוימים הגובה המצטבר של נדבכי האבן שווה לגובה הסלע ואף גבוה ממנו, כך שלמעשה הסלע והחומה הם מקשה אחת של אמצעי הגנה על העיר.
ערך אדריכלי. למרגלות החומה העות'מאנית מזרחית לשער הפרחים, נראים שרידים של החומה האומאית. נדבכי חומה זו בולטים בממדיהם הגדולים ובסיתות הגס ביחס לנדבכי החומה העות'מאנית.
רצף המגדלים ומקצבם מעיד לא רק על האיכות האדריכלית של הביצור, כי אם על הצורך בהגנה מסיבית מכיוון זה (איור 4). חלק מהמגדלים מעוטרים בכתובות ובמדליונים ורמת השתמרותם טובה.
שער הפרחים הוא שער משני בחומה הצפונית. עובדה זו ניכרת בממדיו הקטנים ביחס לשער שכם. השינויים הרבים שעבר השער ניכרים במרבית החזיתות. בצד הפנימי של החומה יש מגדל שנבנה בשלב מאוחר, מאבנים קטנות ביחס לאבני החומה העות'מאנית. בחזית הדרומית נראה גרם מדרגות מברזל שהורכב בסוף התקופה העות'מאנית, שלצורך התקנתו נהרס אשנב הירי ששרידיו ניכרים בחזית. בתחילת המאה ה- 20 נפרץ פתח כניסה בחזית הצפונית של מגדל השער החיצוני. פריצה זו שאפשרה כניסה ישירה ונוחה לעיר, היא עדות שקטה לתהליך היציאה מהחומות ולהתרופפות חשיבותן כקו הגנה.

בעיות פיזיות

חומת החפיר מבוססת על סלע ובקטעים מסוימים על שרידי חומה קדומה. הסלע נמצא בתהליך בליה, וניכרת בו התפוררות והתנתקויות. בשרידים הקדומים, הבנויים, ניכר חוסר באבן ובחומר מליטה.
רמת השתמרות החומה הבנויה טובה , קו המתאר שלה שלם מרביתו, למעט בחלק מהמגדלים. בשער הפרחים מפלס הגג היה במצב ירוד בעקבות חדירת מים והשתרשות צמחייה, והם גרמו לסדיקה. בחלל השער ובחצר שמעל המגדל הפנימי ניכרה הזנחה. נוסף לכך, הותקנו על חזית הפנים של השער תשתיות קוויות בצורה לא הולמת.

סוגיית השימור

שער הפרחים עבר שינויים רבים במהלך ההיסטוריה. נערכו שינויים במבנה השער העות'מאני המקורי והותקנו תוספות בנייה מאוחרות. בחזית המזרחית הותקן גרם מדרגות מברזל, שאמנם חידש את הרצף של טיילת החומות, אך גרם להרס של אשנב הירי המזרחי ושל השינית שמעליו. בפעולת שימור השער הוחלט להדגיש את הערך ההיסטורי המגולם בשינויים הפיזיים שהוא עבר. סימני החיבור של תא הלוחם אל החזית, שהיו מטושטשים, שומרו והודגשו.
חומת החפיר מאופיינת במקצב קבוע פחות או יותר של מגדלים וקטעי חומה. אפשר להניח, כי תדירות המגדלים קשורה בכך שאזור זה היה נקודת תורפה בהגנה על העיר. מאחר שלמגדלים חשיבות היסטורית ונוכחות אדריכלית, הוחלט להדגיש את נוכחותם באמצעות השלמת אבן בשיניות. לצורך הדגשת הערך האדריכלי של החומה הושלמו השיניות בקטע הסמוך לשער הפרחים ממזרח, בשל רמת הנצפות הגבוהה שלו.

פעולות השימור

1. ייצוב שרידי חומה קדומה. ייצוב הנדבכים מהתקופות הביזאנטית והאומאית כללו: הסרת צמחייה; מילוי חללים שבין הסלע לבסיס החומה בחומר מליטה ובשברי אבנים (קלינים); השלמת חומרי מליטה על בסיס סיד והתקנת שברי אבנים במישקים שבין האבנים.
2. השלמת אבן. השלמות אבן מעטות בוצעו בעיקר בשיניות המגדלים. ההשלמות נועדו להדגיש את ערכו האדריכלי של קו הרקיע ולא למטרות קונסטרוקטיביות (איורים 8-5).

שימור שער הפרחים

מפלס הגג. השתרשות צמחייה גרמה לסדיקה בשינית ובגרם מדרגות האבן. השינית והנדבך העליון של גרם המדרגות פורקו ונבנו מחדש באבני הבנייה המקוריות, לאחר ניקוי הצמחייה.
חזית הפנים. תשתיות הוסרו מהחזית. חלקן התקנו מתחת לריצוף וחלקן הותקנו בצורה מרוכזת בצד החזית הפנימית של השער (איור 9, 10).
חלל השער. כתמים באבן נוקו באמצעות קיטור. אבן משקוף סדוקה בתוך חלל מגדל השער הפנימי הוחלפה באבן חדשה. במפלס השני של מגדל זה הוסרה צמחייה שהשתרשה בריצוף, והותקן ריצוף חדש.
תא לוחם. תא הלוחם בחזית הדרומית של המגדל הוסר במאה ה-19. סימני קו המתאר שלו הודגשו; תוספות מאוחרות וחומרים צמנטיים הוסרו (איור 11, 12).

מקורות:

ארכיון הקונגרס האמריקאי, אוסף Matson http://www.loc.gov/pictures/
ארכיון רשות העתיקות: תיקייה מדעית מנדטורית: תיק מס' 79, חומות ירושלים ואוספים.
שילר אלי, 1978. צילומי ירושלים הראשונים: העיר העתיקה. ירושלים: אריאל.