שימור חומות ירושלים

שימור שער האריות

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור קטע שער האריות

בחודשים ינואר 2011 - ספטמבר 2011 נערכו פעולות שימור בקטע שער שכם. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם ותמר נתיב (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), פואד אבו טאעה (משמר אחראי).

קטע שער האריות הוא החלק הצפוני של החומה המזרחית. מדרום לו הר הבית. הפינה הצפונית- מזרחית של החומה מושתתת על סלע חצוב, שככל הנראה שימש חלק מהחפיר שהקיף את החומה הצפונית. סמוך להר הבית ממוקם שער האריות, במקום שבו נקבעה כניסה לעיר כבר בתקופה הרומית.

נתונים פיזיים

האורך הכולל של קטע חומת שער האריות הוא כ- 360 מ'. שטח חזיתות החוץ של החומה כ- 3,090 מ"ר. גובה החומה מפני הקרקע הוא 7 מ' - 11 מ', וגובה שער האריות 13.7 מ'.
מבני הרובע המוסלמי נצמדו אל חזיתות הפנים של החומה.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. שמו של שער האריות דבק בו בשל תבליטי האריות שבחזיתו. תבליטים אלה מוכרים כסמלו של המושל הממלוכי בייברס, והם שולבו ככל הנראה בחומה בתקופה העות'מאנית.
במלחמת "ששת הימים" ב-1967 נכנסו הגנרלים אל העיר העתיקה דרך שער האריות. תמונה היסטורית מנציחה רגע זה שבו משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס תועדו כאשר שער האריות נראה ברקע (איור 1). במלחמה נפגע השער, המשקוף נהרס בחלקו ופגעי קליעים נראים גם כיום על החזית. לאחר המלחמה שוחזר המשקוף, אולם ניתן להבחין בין המקור לשחזור. ערכים אורבניים. מהר הזיתים אפשר לצפות בחומה המזרחית של העיר העתיקה במלואה. בשל כך היא זכתה לתיאורים רבים לאורך ההיסטוריה.
שער האריות ממוקם במרכז החומה המזרחית ומשמש כניסה יחידה מכיוון זה לעיר. ערכים אדריכליים. הגבהת החומה באמצעות חציבה בסלע למרגלותיה, בפינתה הצפונית-מזרחית, משקפת צורך בהגנה. ייתכן, כי היה זה חלק מחפיר.
בחלל השער ניכרים סימני פריצה ליצירת ציר כניסה ישיר לעיר, במקום השער העקיף. מבנה השער העקיף משקף את אדריכלות השערים העות'מאנית, ואילו הפריצה משקפת את השינוי שחל בסוף התקופה העות'מאנית, עת התפתחה העיר אל מחוץ לחומות ושעריה איבדו את תפקידם המקורי.
עיטורי אריות מעל הפתח בחזית השער, שהוזכרו בערכים ההיסטוריים, ומוכרים כסמלו של המושל הממלוכי בייברס.

בעיות פיזיות

מצב ההשתמרות של חומת שער האריות הוגדר בינוני-נמוך. כתמי פיח כתוצאה משרפה ניכרו לאורכה. כמו כן, כתמי צבע וכתובות גרפיטי.
קו הרקיע מאופיין בחוסר אבן, וחלקים ניכרים בקו המתאר של החומה אינם קריאים. באזור שבו החומה מושתתת על הסלע ישנן מגרעות באבן (לקונות), ופני הסלע שתחתיה מעורערים.

עקרונות השימור

חומת שער האריות נצפית היטב במבט ממרחק, ואילו תנועת הולכי הרגל לאורכה מעטה. לפיכך הוחלט, כי שימור החומה יהיה בהתערבות מינימלית לצרכים קונסטרוקטיביים בלבד. זאת בהבדל מקטעי חומה אחרים, כמו שער שכם ומעלה השלום, שבהם הודגשה החומה כאלמנט אדריכלי חשוף ונצפה מקרוב.
חומת שער האריות טופלה באופן מזערי, מתוך כוונה לתת ביטוי לערך ההיסטורי, לשיני הזמן שנתנו בה את אותותיהן. חריגה מגישה זו הייתה בטיפול בשער, שבו ניתן דגש לשימור ולשחזור עיטורים וייצוב אשנב הירי, בשל מרכזיותו וערכו האמנותי-אדריכלי. (איורים 3-2)

פעולות השימור

1. ייצוב אשנב ירי. המצב הקונסטרוקטיבי של אשנב הירי מעל פתח השער היה מעורער, כנראה עקב פגעי הקרבות במקום. תחילה תועד האשנב, ולאחר מכן פורק ונבנה מחדש. בבנייתו הושלמו אבנים והותקנו עוגנים, כדי להשיג יציבות מרבית וארוכת טווח. (איורים 9-4)
2. עיטורי שער. לכלוך ובליה שניכרו בעיטורי השער טשטשו את תבליט האריות. הערך האמנותי-אדריכלי חוזק באמצעות ניקוי התבליטים והדגשת העיטור, בהדגשה על תבליט האריה שבמרכז החזית. (איורים 10-9)
3. השלמת אבן. בשיניות רבות בחומת שער האריות חסרו אבנים או שהאבן נמצאה במצב של בליה וחוסר יציבות. כדי למנוע חדירת מים אל ליבת החומה והמשך הידרדרות קונסטרוקטיבית, יוצבו האבנים הקיימות ונעשתה השלמה באבן חדשה, במידת הנחיצות. (איורים 14-12)
4. שחזור עיטור להבה. השינית שמעל השער, אשנב הירי, הייתה מעוטרת בלהבה מאבן. זו נראית בתמונות מראשית תקופת המנדט, אולם לא נשתמרה. העיטור שוחזר על פי תמונות היסטוריות. (איור 15)
5. ניקוי גרפיטי וכתמי פיח. חלקים נרחבים של חומת שער האריות, הסמוכים לקרקע, היו מכוסים בכתמי פיח ובגרפיטי. מפגעים אלו בפני החומה נוקו באמצעות קיטור. (איורים 17-16)
6. השלמת ריצוף במגדל. (איורים 20-19)
7. ייצוב סלע. פני הסלע למרגלות החומה היו מעורערים. הסלע יוצב והודגש קו התפר שבינו לבין החומה באמצעות חומר מליטה.