שימור חומות ירושלים

שימור קטע שער האשפות

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור קטע שער האשפות

בחודשים פברואר 2011 - יוני 2011 נערכו פעולות שימור בקטע שער האשפות. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם ותמר נתיב (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), אבי פרץ (משמר אחראי).

קטע שער האשפות נמצא במרכז החומה הדרומית, בצדו המזרחי הגן הארכיאולוגי ובצדו המערבי גן בית השלום (איור 1). בקטע זה נמצא שער האשפות ובסמוך אליו ממערב פשפש הבורסקאים מהתקופה הצלבנית. החומה העות'מאנית בקטע זה בנויה על יסודותיהם של ביצורים מהתקופה האיובית.

נתונים פיזיים

אורכו של קטע זה 82 מ'. שטח החזית החיצונית כ- 1150 מ"ר ושטח החזית הפנימית 850 מ"ר. גובה הפן החיצוני של החומה 19-9 מ', וגובה הפן הפנימי 17-3.5 מ'. חפירה שנערכה באזור פשפש הבורסקאים לצורך חשיפת הפשפש והקרדו המזרחי, חשפה את החומה בכל גובהה. בחלק המזרחי, במקום בו טיילת החומות מתאחדת עם רחוב בתי מחסה, קיים פער בין גובה החומה בפן החיצוני לגובהה בפן הפנימי.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. חומת שער האשפות וסביבתה עשירה במרכיבים מבניים מתקופות שונות. שער האשפות הוקם בתקופה העות'מאנית כשער משני לשער ציון שהיה השער המרכזי בחומה הדרומית, תחילה הוא שימש כפשפש קטן למעבר הולכי רגל ובהמות (איור 2). השער עבר שינויים מפליגים במהלך התקופות - מהתקופה העות'מאנית, ימי המנדט הבריטי ותחת השלטון הירדני - עד שקיבל את צורתו הנוכחית. כיום השער הוא מרכזי ומאפשר גישת כלי רכב לרחבת הכותל. לאורך הקטע שרידים מתקופות קדומות ובהם פשפש הבורסקאים מימי הביניים, המשמש כיום כניסה משנית להולכי רגל, ושרידי הקרדו הביזנטי שנחשף מתחת לפשפש. אלו מצויים בגן השלום.

ערכים אורבניים. לקטע חומת שער האשפות חשיבות עירונית הודות לשני שערי הכניסה לעיר, לכלי רכב ולהולכי רגל, הקיימים בו ומנתבים את זרם המבקרים אל הכותל המערבי.

ערכים אדריכליים. חלק מהשינויים שהשער עבר במהלך התקופות ניכרים בחומה. בראשיתו היה השער כאמור פשפש נמוך וצר ששימש מעבר להולכי רגל ובהמות. בצידו הפנימי היה מגדל שער ותא לוחם, ממנו נותרו בפן הפנימי של החומה אבני היסוד של קמרון הקירוי. מגדל השער החיצוני שהוקם כאמור בסוף התקופה העות'מאנית עמד על כנו זמן קצר (איור 3). חותמו של מגדל זה אינו ניכר בחומה. במראה השער כיום ניכרת השפעה מאוחרת מהתקופות הירדנית והישראלית. בתקופה הירדנית הורחב הפתח, ובתקופה הישראלית הוא עוצב מחדש כפתח שצורתו קשת, המאפשר גישה ישירה של כלי רכב אל העיר ואל רחבת הכותל.

בעיות פיזיות

נדבכיה הראשונים של החומה בפן הפנימי הונחו על יסודות חשופים שמצבם אינו יציב. עם זאת, החומה במצב השתמרות טוב. במבנה שער האשפות זוהתה התפרקות של אבני המשקוף וכן התערבויות מאוחרות בבטון ופלדה המאיצות את בליית אבן.
הרחבת השער למעבר כלי רכב ואוטובוסים גרמה לפגיעה חוזרת ונשנית במשקוף השער. בעקבות כך נוצרה שחיקה ובליה מואצת של האבן וחשיפת מוטות ברזל שהותקנו בתקופה הירדנית.

פעולות השימור

1. חיזוק חומה קדומה. יסודות החומה מהתקופה האיובית, בסמוך לפשפש הבורסקאים ממזרח, חוזקו באמצעות חומר מליטה שהותאם לגוון החומר המקורי מתקופה זו (איורים 4-5).
2. הדברת צמחייה.
3. ייצוב אבן. בפן הפנימי של החומה נמצאו אבני בניה ללא השענה, שמוחזקות על ידי חומר מליטה בלבד. הטיפול כלל הדברת צמחייה ומילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד (איורים 6-7).
4. משקוף השער בהתערבות הושם דגש על מניעה של פגיעת כלי רכב באבני המשקוף. הדבר הושג באמצעות הגבהה של מרכז השער. רוחב המקטע שהוגבה נקבע על פי מימדי השער העות'מאני הקדום. אבני המשקוף הסדוקות הוסרו ובמקומן נבנתה יציקת בטון. מימדיו הצרים של משקוף הבטון אפשרו הגבהה של הפתח ולפיכך צמצום האפשרות לפגיעת כלי רכב במשקוף (איורים 8-9). בדרך זו הושג שיפור בתפקוד השער: צמצום הבלייה של אבני הפתח ושימור מימדי השער המקורי.
5. השלמת אבן. אבנים פינתיות מתחת לקשת העיטור של השער נמצאו סדוקות ושבורות בעקבות התערבויות קודמות בבטון ופלדה. הטיפול בהן כלל פירוק אבנים סדוקות, השלמת אבן וחיזוקה באמצעות פינים מפלדה (איורים 10-11).
7. שדה הכתובת. עיטור מגן דוד עות'מאני מעל הפתח, שטושטש בתקופה הירדנית, הודגש על ידי פעולת ניקוי וסיתות עדין (איורים 10-11).

מקורות:

ארכיון רשות העתיקות: תיקייה מדעית מנדטורית: תיק מס' 79, חומות ירושלים ואוספים.