|
קטע מעלה השלום - סקירה היסטורית
|
|
'קטע מעלה השלום' המצוי במרכז החומה הדרומית, מכונה כך בשל קרבתו לדרך מעלה השלום, העוברת במקביל לקו החומה. בתקופות שהעיר התרחבה דרומה הוא נכלל בתחומי העיר.
בימי בית שני נכלל לראשונה שטח זה בגבולות העיר. באותה עת הקיפה החומה את העיר העליונה ואת העיר התחתונה. קטע מעלה השלום היה אז בתווך, בין שתיהן.
בגן הארכיאולוגי שלאורך החומה הקרוי "בית שלום" נמצאו שרידים מימי בית שני, ובהם מגורים צפופים, מקוואות טהרה ובורות מים.
בתקופה הרומית הצטמצמו גבולות העיר, בעיקר מדרום. קיימת סברה, כי תוואי החומה בתקופה זו היה בסיס לחומה העות'מאנית, אולם בחפירות שנערכו במקום, לא נמצאו עדויות לכך.
בתקופה הביזנטית התרחבה העיר שוב לכיוון דרום, ותוואי החומה דמה לתוואי החומה בתקופת בית שני. מפת מידבא מן המאה השישית לספירה הנוצרית מיטיבה לתאר את העיר בתקופה זו ואת תוואי החומות המקיפות אותה. על פי המפה, החומה חובקת מדרום את הר ציון ואת בריכת השילוח, ובתחומי העיר מתוארת כנסיית הניאה שבנה יוסטיניאנוס.
החומה הביזנטית שימשה גם בתקופה הערבית הקדומה, אך נעשו בה תיקונים. בשנת 1033 פקדה את האזור רעידת אדמה קשה שבעקבותיה נהרסו החומות.
התקופה הצלבנית. הצלבנים פרצו את חומות העיר , ולאחר מסע הכיבושים החלה בעיר תקופת בנייה, שכללה את הקמת החומות ובניית שעריהן.
התקופה האיובית. לאחר שכבש את העיר, חיזק צלאח א-דין את חומותיה. לאורך 'קטע מעלה השלום' מצויים שרידיהם של שלושה מגדלים איובים, שהיו חלק ממערכת הביצורים של העיר.
לקראת סוף המאה ה- 15 נהרסה החומה הדרומית של העיר ועמדה בחורבנה, עד שנבנתה מחדש על ידי הסולטאן סולימן בשנת 1535.
התקופה העות'מאנית. בקטע זה של החומה העות'מאנית משולב מגדל הגופרית, הממוקם בנקודת מפנה בחומה. כתובת שהותקנה על חזיתו הדרומית של המגדל מעידה, כי הוא נבנה בשנת 1541, מעל שרידי מגדל ימי ביניימי (מ. בן-דב, 1983). בקיר המערבי של המגדל האיובי אפשר להבחין בנקודת הכניסה של אמת המים התחתונה, שנבנתה בימי בית שני ותפקדה גם בתקופה העות'מאנית. אמה זו הובילה מים מאזור הר חברון אל העיר.
|
|
חפירות ארכיאולוגיות ב"גן התקומה" וב"גן השלום":
|
בין השנים 1970 - 1977 עם פעולות השיקום והבנייה ברובע היהודי נערכו בשטח "גן התקומה" (השם מייצג את תקומת הרובע היהודי מהריסותיו) חפירות ארכיאולוגיות נרחבות. לאורך החומה הדרומית, בין שער ציון למגדל הגופרית נערכו חפירות שניהל נחמן אביגד. בחפירות אלה נחשפו, בין היתר, שרידים מכנסיית הניאה הביזנטית, ובהם פינתה הדרומית מזרחית, אפסיס ובריכת קמרונות המצויה בתת הקרקע, מתחת למפלס הגן. כמו כן, בחלקו המערבי של "גן התקומה" נתגלו שרידי מגדל שער מהתקופה האיובית.
בד בבד עם החפירות ב"גן התקומה", נערכו חפירות לאורכה החיצוני של החומה ב"גן מעלה השלום". את החפירות האלה ניהל מאיר בן דוב לקראת סלילת כביש מעלה השלום. בחפירות נחשפו מרתפים ומקוואות מתקופת בית שני, פינת כנסיית הניאה מהתקופה הביזנטית ושרידי ביצורים מימי הביניים.
|
|
|
רשימת מקורות
|
בן-דב מ. 1983. ביצורי ירושלים: החומות, השערים והר הבית. תל אביב: זמורה, ביתן.
|
|
|
| מפת התמצאות. קטע 'מעלה השלום' מסומן באדום |
|
