שימור חומות ירושלים

שימור קטע מעלה השלום

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור קטע 'מעלה השלום'

במהלך ינואר 2010 - יוני 2010 נערכו פעולות שימור בחומת מעלה השלום. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם ותמר נתיב (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), אבי פרץ (משמר אחראי).

קטע 'מעלה השלום' נמצא במרכז החזית הדרומית של חומת העיר העתיקה. לאורך הקטע ומשני צדדיו גנים ארכיאולוגיים, גן "בית שלום" בצדה החיצוני של החומה וגן "התקומה" בצדה הפנימי. למרגלות החומה העות'מאנית מצויים, בין היתר, שרידי הביצורים מהתקופה האיובית ושרידי פינתה של כנסיית הניאה.

נתונים פיזיים

אורכה של חומת 'מעלה השלום' כ- 400 מ' ואין בה שערים. שטח החזית החיצונית כ-5,000 מ"ר, ושטח חזית הפנים כ- 1,800 מ"ר.
קו הרקיע של החומה מדורג בהתאמה לשיפוע בפני הקרקע. ממערב מתנשאת החומה לגובה של 757 מ' מעל פני הים ובמזרח ל- 731 מ'. הפרש הגבהים מגיע ל-26 מטרים. כמו כן, הפן החיצוני של החומה גבוה מהפן הפנימי, ונע בין 10 מ' ל- 17 מ'. הפן הפנימי נע בין 1.5 מ' ל- 10 מ'.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. החומה העות'מאנית בקטע 'מעלה השלום' נבנתה על תוואי ביצורים מהתקופה האיובית. שרידי המגדלים והנדבכים המסיביים מלמדים לא רק על טיבה של החומה אלא גם על חשיבותה של העיר באותה עת.
שרידי כנסיית הניאה, המצויים תחת החומה העות'מאנית, הם עדות למבנה העיר בתקופה הביזנטית. גבולותיה השתרעו אז מדרום לעיר העתיקה של ימינו. הכנסייה שהוקמה בקצהו של הקרדו הייתה ללא ספק מוקד מרכזי בעיר.

ערכים אורבניים. קטע 'מעלה השלום' הוא נקודת תצפית איכותית. הוא גם נצפה היטב ממרחק. מיקומו במרכז החומה הדרומית, גבוה מעל למדרון הפונה לדרום ולמזרח, סיפק עמדה של שליטה על הסביבה. כמו כן, הודות לשיפוע החד בטופוגרפיה המשתפל דרומה, קטע חומה זה נצפה בצורה טובה מהסביבה הקרובה. בשל עובדה זו זכתה חומת 'מעלה השלום' לתיאורים רבים בציורים וברישומים של העיר העתיקה מכיוון הר הזיתים במזרח. אלה כוונו אמנם לתיאור הר הבית, אך הם כוללים את חומת 'מעלה השלום'.

ערכים אדריכליים.. ייחודו של קטע 'מעלה השלום' הוא בהיותו בנוי על רצף של שרידים מתקופות שונות, המשולבים בבסיס החומה העות'מאנית. שרידים אלה מבטאים את טכנולוגיות הבנייה של כל תקופה ותקופה. כנסיית הניאה בולטת בנדבכיה המסיביים המסותתים כיאה לבנייה מונומנטלית בתקופה הביזנטית. שרידי הביצורים האיוביים עשויים גם הם נדבכים מסיביים. ממדיהם מלמדים על עוצמת האיום על העיר ועל ההגנה שנדרשה באותה עת.
קו הרקיע המאופיין כאמור בדירוג לכיוון מזרח, הוא תולדה של השיפוע הטופוגרפי, אם כי אינו מקביל אליו.

בעיות פיזיות

עם הקמת טיילת החומות בשנות ה-70 וה-80 נעשו עבודות שימור שבהן שמו חומרי מליטה במישקים, השלימו אבנים בקו המתאר של החומה וטיפלו בקומת הגג של מגדל הגפרית. עם זאת, בקטעים מסויימים לאורך חומת 'מעלה השלום' ניכר חוסר אבן, שמקורו לרוב בגנבת אבן, שהתאפשרה במקומות בהם קו הקרקע גבוה בצד הפנימי של החומה.
חוסר באבן הפר את מקצב השיניות. אבני בנייה בסכנת התנתקות יצרו סכנה בטיחותית לכל אורך החומה, וחלל הפנים של מגדל הגפרית נמצא מוזנח ובמצב רעוע.
בגן השלום כוסו השרידים הארכיאולוגיים הסמוכים לחומה בצמחייה. בביצורים האיוביים ובכנסיית הניאה נמצאו אבנים מעורערות. הניקוז בין המשטחים האופקיים לבין החומה העות'מאנית לא הוסדר, וזה הוביל לחלחול מים לתוך הקירות הבנויים ולהידרדרות מתמדת במצבם.

סוגיות השימור

שחזור קו הרקיע. בשני מקומות נדרשנו לבחינה של שחזור קו הרקיע. במגדל שמעל לפינה של כנסיית הניאה קו השיניות היה חסר כמעט לחלוטין. המצב הקיים לא אפשר להבין מהו קו השיניות המקורי. בקטע נוסף (מס' 97) קו הרקיע הופרע בשל סתימות מאוחרות בין השיניות.
כדי להכריע בסוגיית השיניות וקו הרקיע נדרשנו למידע היסטורי בדבר מצבם המקורי. במקרה של המגדל נמצאו תמונות היסטוריות, ששימשו בסיס להחלטה לשחזר את קו השיניות (איור 1). מידע זה אפשר לחזק את הערך האדריכלי של המגדל כמרכיב ארכיטקטוני, ואת ערכו האורבני כתצפית הנשקפת מבין השיניות.
לצורך קריאות קו הרקיע ובהסתמך על המידע ההיסטורי הוחלט לשחזר נדבך אחד מקו הרקיע המקורי ולא לבצע שחזור מלא (איור 13). הדבר אפשר לשמור על התצפית הנוחה מהמגדל.
במקום שבו נסתמו חללים בין שיניות האבן, הוחלט להשאירם בשל היעדר מידע שיאפשר שחזור מדעי של קו הרקיע המקורי.
שלבי הבנייה של מגדל הגופרית (איור 2). סוגיה נוספת שליוותה אותנו עניינה שרידי קו הביצורים מימי הביניים. מתחת למגדל הגופרית מצויים שרידים מתקופות שונות המתאפיינים בנדבכי אבן ובליבה מסוגים שונים. כדי לשמר את המגדל מימי הביניים נדרשנו להבנה טובה יותר של מרכיביו ושל שלבי הבנייה שלו.
במגדל הגופרית ביקשנו ליצור בהירות של נדבכי האבן והליבה וליצור הבחנה ברורה בקו התפר שבין המגדל מימי הביניים לבין המגדל העות'מאני. בחינה של הנדבכים מקרוב העלתה, כי מגדל הגופרית ממוקם ככל הנראה בהטיה ביחס למגדל שבבסיסו, וכי נדבכי היסוד שלו משולבים בקירות המגדל האיובי שתחתיו (איור 3).
בפעולת השימור של המגדל העות'מאני ביקשנו להדגיש את השוני במאפייני הבנייה של שרידי המגדל האיובי ובכך להעצים את הביטוי של השלבים המגוונים ושל התקופות השונות.

פעולות השימור

1. שחזור שיניות. במגדל שמעל פינת כנסיית הניאה שוחזר נדבך אחד בארבע שיניות, בחזית הדרומית ובחזית המזרחית נעשה השחזור באבן גיר. במפגש קיר החומה עם מגדל הניאה ממזרח שוחזרה שינית שניכר בה חוסר באבן. השחזור נעשה בשל סמיכות השינית למגדל (איורים 10-4).
2. חומרי מליטה. בסיס מגדל הגופרית שנבנה על שרידי מגדל איובי התאפיין בשילוב נדבכי הבנייה מהתקופות השונות, ובשימוש בחומרי מליטה מסוגים שונים. בפעולת השימור התאמנו חומר מליטה לכל תקופת בנייה, כדי להביא לידי ביטוי את שלבי הבנייה (איורים 11, 12).
3. בניית דבש. בקטע החומה העות'מאנית שהוקם על שרידים קדומים ייצבנו את החומה באמצעות בניית דבש. קו המפגש בין הבנייה בדבש לחומה הודגש באופן ויזואלי באמצעות יישום חומר המליטה בנסיגה מפן האבן החיצוני.

מקורות:

ארכיון רשות העתיקות: תיקייה מדעית מנדטורית: תיק מס' 79, חומות ירושלים ואוספים.
Ashbee C.R. (ed.) 1921. Jerusalem, 1918-1920 :being the records of the Pro-Jerusalem Council during the period of the British military Administration. London : J. Murray.
Wilson C.W. (ed.) 1880. Picturesque Palestine, Sinai and Egypt. London: Virtue.