שימור חומות ירושלים

שימור קטע 'חומת הארמנים'

סקירה היסטורית

סריקה תלת מימדית

גלריית תמונות

שימור קטע חומת הארמנים

בחודשים ינואר 2009 - מאי 2009 נערכו פעולות שימור בחומת הארמנים. פעולות השימור נעשו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח ירושלים. ניהל אותן ערן חמו, בסיוע יורם סעד (ליווי מקצועי), אבי משיח, יובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), פואד אבו טאעה (משמר אחראי). את פעולות השימור בשטח ביצעו : אחמד אבו טיר, מוחמד אבו סנינה, רשיד ג'ת , אשרף גו'דה, מסעוד ג'ודה, ג'יהד זגאל, ואליד חיאט, פראס חמד, חמדאן מוחמד, רשיד מוחמד עלי, נאצר נאטשה, נאפז סרור, טארק עיסא.

קטע הארמנים, החלק הדרומי בחומה המערבית של חומות העיר העתיקה, נבנה על הגדה המזרחית של גיא בן הינום. למרגלות החומה מצוי גן בוני החומה.

נתונים פיזיים

הקטע מורכב משלושה עשר מקטעים באורך כולל של כ-280 מ'. שטח החזית החיצונית של החומה הוא כ-5200 מ"ר.
גובה הפן החיצוני של החומה משתנה: בקצה הצפוני 16 מטר, במגדל המרכזי 24 מטר ובפינה הדרומית 16 מטר. רום החומה במגדל הדרום מערבי עומד על 784.00 מ' בקירוב מפני הים.

ערכים לשימור

קטע חומת הארמנים הוא אחד הקטעים המגוונים ביותר מבחינת סוגי החומות שהשתמרו בו. זהו קטע בעל נוכחות ולו ערכים אורבניים והיסטוריים. המקום סבל מהזנחה ומצב השרידים שבו מידרדר.
ערכים היסטוריים. בקטע זה ניכרים בבירור שרידי חומות קדומות, המוקדמת ביותר היא מתקופת החשמונאים. זהו המקום היחיד שבו החומה העות'מאנית משתלבת בתוואי החומה החשמונאית. שרידי ארמון הורדוס משולבים בה: השער הדרומי של הארמון שיש הסוברים, כי זהו המקום שנשפט בו ישו, תעלות הניקוז של הארמון, מגדל מרים שהגן על הארמון. קיר החפיר ההיקפי היחיד שהשתמר לאורך החומה מצוי בקטע זה. הקיר עוקב אחר צורת המדרון והוא הוקם בבנייה גסה. קירות מסתור ירדניים אשר נבנו בחופזה מבטון ואבנים לא מסותתות השתמרו לאורך הדופן הפנימית של החומה.
ערכים אורבניים. זהו אחד מקטעי החומה הנצפים ביותר, הודות למבנה הטופוגרפי של גיא בן הינום המאפשר את פתיחת המבט אל החומה, ולו תיאורים רבים לאורך ההיסטוריה. החומה מתנשאת לגובה ניכר המגיע ל 24 מ', והיא אף מועצמת הודות למבנה הטופוגרפי ולנוף הפתוח סביבה. לאורך הצד החיצוני של החומה משתרע גן בוני החומה ובו שרידים ארכאולוגים מרובים, מדשאה רחבת ידיים ונוף פתוח מערבה אל העיר. לאורך הגן, בין שער יפו לשער ציון, תנועה ערה של הולכי רגל.
ערכים אדריכליים. קטע זה מאופיין בנוכחות של חומות מתקופות שונות, שההבדל ביניהן ניכר בצורת הבנייה. חלק מהחומות בנויות ברמת גימור גבוהה המאופיינת בסיתות אבן עדין ומישקים דקים, וחלקן בגימור גס, הניכר בסיתות האבן ובשימוש בשברי אבנים (קלינים) במישקים. שלמות קו השיניות מאפיין קטע זה בשל גובהו הרב.

בעיות פיזיות

רמת ההשתמרות של החומה בקטע הארמנים אינה אחידה. בעקבות הקמת גן בוני החומה, טיפלו בחומה מספר פעמים עיריית ירושלים ואגף העתיקות. השלמת חומרי מליטה במישקי החומה התחתונים נעשתה בעבר בצמנט וללא הבחנה בהתערבות בין החומות השונות.
בצידה החיצוני של החומה שרידים רבים של חומות קדומות במצב השתמרות רעוע. חלקם שוקמו עם הקמת הגן, אך בהיעדר ניקוזים מתאימים חלקם נותרו פגיעים למי נגר, להשתרשות צמחייה ולוונדליזם. בצד הפנימי מצב החומה נמצא סביר, אולם דווקא במקומות שטופלו בעבר ניכרה בליה מתקדמת בשל התערבות בחומרים לא מתאימים, כמו צמנט.
הבעיה הקשה ביותר שזוהתה היא חוסר איטום בראש החומה ובזקיפים התחתונים. זו הובילה לחדירת רטיבות אל ליבת החומה ולהאצת לתהליכי בליה והרס.

סוגיות שימור

קטע זה הוא בעל חשיבות היסטורית, אורבנית ואדריכלית. הוא נצפה היטב במבט מן העיר וחשוף לתנועת מבקרים בדרכם לאתרי התיירות בקרבתו. לאורך הקטע, למרגלות החומה העות'מאנית יש שרידים מתקופות בנייה שונות של העיר, המציגים טכנולוגיות בנייה מגוונות. חלק מהשרידים שאינם בקו החומה העות'מאנית ובהם שרידי חומות קודמות שומרו בפרויקט השימור והשיקום של גן בוני החומה, שיזמה רשות העתיקות (תכנון: מינהל שימור; מימון: הרשות לפיתוח ירושלים וקרן ירושלים).

פעולת השימור

1. שרידי חומות קדומות. השלמת חומרי מליטה. שימור שרידי חומות קדומות למרגלות החומה העות'מאנית. הטיפול בחומות הבחין בין האופי השונה של כל חומה והדגיש את טכנולוגיות הבנייה. נעשה שימוש במגוון חומרי מליטה בהתאם לסוג החומה. (איורים 2-1).
2. יסודות החומה. בקטע שבו החומה העות'מאנית ניגשת ליסודות קדומים, נמצאו היסודות חשופים ולא יציבים. כמו כן, חזית החומה והיסודות הקדומים היו מכוסים צמחייה רבה. האזור טופל על ידי מילוי של חללים בבסיס החומה, ייצוב אבן, מילוי מישקים והדברת צמחייה. (איורים 4-3).
3. טיח הרודיאני. טיח הרודיאני שנמצאו על קיר מתקופת בית חשמונאי יוצבו. (איור 5).
4. תאי לחימה. סדיקה של אבני קירוי והשתחררותן יוצבו באמצעות עוגנים ומילוי חומרי מליטה על בסיס סיד במישקים.
5. הדברת צמחייה שהשתרשה בזקיף עליון במגדל, ואיטום למניעת השתרשות חוזרת (איורים 7-6).
6. קיר מסתור ירדני. חדירת מים במפגש בין קיר המסתור המאוחר לבין הזקיף טופלה על ידי איטום המישק ביניהם. הצמחייה שהשתרשה במקום הודברה.
7. קורת בטון. קורת בטון מהתקופה הירדנית, שנמצאה במצב של התפוררות וחשיפה של מוטות הזיון, פורקה חלקית, הקורה יוצבה ע"י השלמת יציקה בדופן הפנימית. (איור 8).