שימור חומות ירושלים

שימור קטע הפרנצ'יסקנים

סקירה היסטורית

גלריית תמונות

שימור קטע חומת הפרנצ'יסקנים

בחודשים ספטמבר-נובמבר 2010 נערכו פעולות שימור בקטע חומת הפרנצ'יסקנים. את פעולות השימור מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות לפיתוח ירושלים, ניהל ערן חמו בסיוע יורם סעד; אבי משיח ויובל אברהם (תכנון), עופר כהן ויעל רוזנטל (הנדסה), ז'ק נגר ומרק אברהמי (שימור אמנותי), אבי פרץ (משמר אחראי). את פעולות השימור בשטח ביצעו: חאלד אבו סנינה, מוחמד אבו רמילה, ווהל בסטי, אחמד דעיס, מופיד סמארה, באדר שלודי.

קטע חומת הפרנצ'יסקנים הוא הקטע המערבי בחומה הצפונית. ממזרח לו קטע שער שכם ומדרום מערב קטע כיכר צה"ל. מצדה הפנימי של החומה הרובע הנוצרי על בנייני הציבור שבו, ומצדה החיצוני כביש ראשי ונתיב הרכבת הקלה.

נתונים פיזיים

אורכו הכולל של קטע חומת הפרנצ'יסקנים כ- 233 מ'. כיום, גובה חזיתות הפנים מפני הקרקע 7.70 מ' - 9.60 מ' וגובה חזיתות החוץ 9.00 מ' - 11.20 מ'. בהתאם, שטח חזיתות החוץ של החומה 1702 מ"ר, ושטח חזיתות הפנים 440 מ"ר. השער החדש הוקם בקצה המערבי של החומה, גובהו 5.20 מ' ורוחבו 3.60 מ'.

ערכים לשימור

ערכים היסטוריים. פריצת השער החדש נעשתה כחלק מתהליך היציאה מחומות העיר העתיקה והצורך לחבר אותה לעיר החדשה. השער נועד לקשור בין מבני הציבור והמגורים ברובע הנוצרי ואלה שמחוץ לחומות. בתקופה הירדנית שימשה החומה הצפונית קו גבול בין ישראל לירדן, דבר זה נתן את אותותיו בסתימת המרווחים בין השיניות ובמיקומן של עמדות שמירה בנקודות אסטרטגיות, אחת מהן בשער החדש. הקרבות הותירו את חותמם על השער, במשקופיו הזרועים בפגעי קליעים שהיטשטשו עם השנים.
ערכים אורבניים. חומת הפרנצ'יסקנים ממוקמת בחלק המערבי של החומה הצפונית, ומשמשת גבול בין הרובע הנוצרי בתוך העיר למבנים הנוצרים מצפון לחומות. השער החדש שבחומה זו יוצר קשר חיוני בין המבנים בבעלות נוצרית שמשני צידי החומות. קטע החומה ממוקם על ציר הרכבת הקלה, ולפיכך חשוף לתנועת הולכי רגל מרובה.
ערכים אדריכליים. השער החדש נפרץ כאמור בשלהי המאה ה-19, והדבר ניכר בסגנון האדריכלי ובמאפייניו הפיזיים. משקוף השער המורכב מאבנים בולטות ושקועות לסירוגין, אופייני לסגנון הבנייה של פתחים במאה ה- 19. כמו כן, באופן שונה משערי החומה העות'מאנית השער נפרץ ברוחב המתאים לתנועת כלי רכב והולכי רגל בו בזמן, ולא נבנה צמוד אליו חלל המשרת אותו למטרות הגנה.

בעיות פיזיות

רמת ההשתמרות של קטע הפרנצ'יסקנים נמצאה גבוהה יחסית, קו הרקיע מלא וקריא ברובו. בשער החדש יש פגעי קליעים וחסרה אבן משקוף בפן הפנימי.

סוגיות שימור

קטע הפרנצ'יסקנים מאופיין בעיקרו בשינויים מאוחרים שנערכו בחומות, החל בפריצת השער החדש במחצית השנייה של המאה ה- 19, וכלה בשינויים נוספים שנעשו בתקופת המנדט ובתקופה הירדנית. עבודת השימור הציבה בפנינו סוגיה מרכזית, האם לשמר את ההתערבויות המאוחרות או להעדיף את ערכיה האדריכליים המקוריים של החומה העות'מאנית. בקטע זה הוחלט לשמר את השינויים המאוחרים בחומה, זאת בניגוד לקטעים אחרים, שבהם הוסרו התערבויות ירדניות מאוחרות, או תוקנו שינויים בריטים לפי מידע חדש.
בשער החדש (איור 1-2) הודגש קונטור הפריצה של השער, אשר מבדיל אותו משערי העיר האחרים, כשער שנפרץ בחומה העות'מאנית בשלב מאוחר, והוא אינו חלק מקורי ממנה. כמו כן הוחלט לשמר את התוספות הירדניות בקטע, שכוללות קירות בטון שיצרו עמדת שמירה בשער החדש, וסתימות אבן בין השיניות. באופן זה ניתן ביטוי לתקופה הירדנית בקטע זה בחומה. עבודות שימור ושיקום מסיביות של קו השיניות נעשו בימי המנדט הבריטי. במקרה זה הוחלט לא לגעת בשינויים, משום שלא היה מידע היסטורי מספק.

פעולת השימור

מיקומה הבולט של חומת החלקלקה, התפקוד שלה, הרכב האבנים שבה והעיצוב הייחודי הכתיבו טיפול שונה מאשר ביתר חלקי החומה.
1. השלמת אבן משקוף בשער החדש. (איורים 4-3).
2. שימור פגעי קליעים. משקוף השער והחזיתות סמוך לו נפגעו מקליעי רובים במלחמות. סימני הפגיעות של הקליעים באבן שומרו (איורים 6-5).
3. ניקוי השער. חזיתות הפנים של השער נוקו מצמידה ומדבק באמצעות שטיפה. (איורים 4-3).
4. ייצוב שיניות. לאורך קטע הפרנצ'יסקאנים היו שיניות רבות במצב קונסטרוקטיבי ירוד עקב השתרשות צמחייה, בליית אבן וסדיקה. השיניות טופלו על ידי פירוק השינית, הסרת צמחייה, ייצוב האבנים, כיחול ובנייה מחדש של השינית. (איור 8-7).
5. הדברת צמחייה. בראש הזקיף התחתון ולאורך נדבך העיגון של המעקה בזקיף העליון השתרשה צמחייה עקב חדירת מים. הטיפול כלל השלמת כיחול ויציקת קופינג חדש על בסיס סיד. (איור 10-9).
6. בסיס החומה. בבסיס החומה היו אזורים שבהם ניכר היעדר חומר מליטה והשתרשות צמחייה. הטיפול כלל הדברת צמחייה עונתית מזיקה, ומילוי חומר מליטה וקלינים במישקים (איור 12-11).