|
קטע שער שכם - סקירה היסטורית
|
|
קטע שער שכם מצוי בחלק המרכזי של החומה הצפונית, ובמרכזו מבנה השער. שער שכם הוא המונומנטלי בשערי העיר.
בימי בית שני, לפני תקופת הורדוס, היה האזור של חומת שער שכם מחוץ לגבולות העיר. בתקופת הורדוס הורחבה העיר צפונה, נבנו החומה השנייה והשלישית והקיפו אזורי מגורים.
מספר חוקרים סבורים, כי השער הוקם בפעם הראשונה בתקופת אגריפס הראשון, במחצית המאה הראשונה לספירה. אם כך הדבר, הרי שמבנה השער הקדום השתלב בתוואי החומה השלישית.
התקופה הרומית. תוואי החומה הצפונית, המוכרת לנו כיום, הותווה לראשונה בתקופה הרומית, עת הוקמה איליה קפיטולינה על חורבותיה של ירושלים. השער הרומי מתוארך על פי רוב לראשית המאה השנייה לספירה, ימי שלטונו של הקיסר הדריאנוס. הוא הוקם כחלק ממפעלי הבנייה של העיר, כשער ניצחון וכשער הכניסה לעיר.
בסוף המאה השלישית או בתחילת המאה הרביעית נבנתה החומה והתחברה אל מבנה השער. סמוך לשער הייתה כיכר. ניתן להניח, כי במרכזה ניצב פסל הקיסר הדריאנוס על עמוד גבוה ומעוטר. כיכר השער התחברה לתוואי הרחובות הראשיים של העיר, הקרדו הראשי והקרדו המשני.
השער הרומי המשיך לשמש בתקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הקדומה.
בתקופה הצלבנית נפרצו חומות העיר, ולאחר מסע הכיבושים נבנו מחדש. השער המשיך לשמש השער המרכזי משלושה שערים בחומה הצפונית. בתקופה הצלבנית נבנתה צמוד לחזית החיצונית של השער מערכת חדרים, שסגרה על הפתחים וגרמה לכך שהם שימשו פתחים פנימיים. החדרים שימשו מחסנים, ודרכם הייתה גישה אל השער.
התקופה העות'מאנית. בראשית התקופה העות'מאנית הייתה העיר מוזנחת וחומתה הרוסה. סמוך לשנת 1535 הטיל הסולטן העות'מאני סולימאן על אדריכלי צבאו לבצר את ירושלים. שער גדול ומפואר זה תכנן סינאן, אדריכל החצר של הסולטן סולימאן. בכתובת הקבועה מעל השער מצוין, כי נבנה בשנת 1538. האדריכל סינאן התבסס בתכנון שער שכם על השרידים הרומיים הקדומים, וסילק את התוספות המאוחרות מימי הביניים. במקום שער בן שלושה פתחים נבנה שער יחיד, שהורם מהמפלס הקדום. מאז הוקם ועד ימינו לא נעשו שינויים מהותיים במבנה השער.
המאה ה-19. חזיתו הצפונית של השער צולמה מן המחצית השנייה של המאה ה- 19. תמונות אלה מתעדות את השינוי שחל בשער ובהקשר הסביבתי - אורבני שלו. באמצע המאה ה- 19 היה אזור השער חשוף. גבעות עפר כיסו את שרידי השער הקדום. עם התפתחותה של העיר, הוקמו מבנים צמוד לדופן החיצונית של השער. מבנים אלו יצרו מעין רחבת שער חיצונית, המחברת את העיר החדשה לעיר העתיקה.
בתקופת המנדט חל שינוי מהותי ביחס אל החומות בכלל ואל השער בפרט. החומות נתפסו עתה כמונומנט היסטורי. המבנים מהמאה ה-19 הוסרו, ונוצרה רחבת שער, המבדילה את העיר העתיקה מהעיר החדשה. לצד השינויים המרחביים, כללה ההתערבות במבנה השער ייצוב של השיניות והשלמה שלהן ושל עיטוריהן.
בשנים 1938-1937 חפר את אזור שער שכם המילטון (R.W. Hamilton), והוא חשף לראשונה שרידים מן התקופה הרומית.
מדינת ישראל. בשנות השמונים של המאה ה-20 נערכו חפירות ארכאולוגיות בקרבת השער, ובהן נחשף במפלס נמוך מהשער העות'מאני מבנה השער הרומי. בעקבות התגליות תוכננה כיכר השער מחדש. עתה היא משלבת ירידה למפלס הכיכר הקדומה, שבו הכשירה החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ מוזאון, המציג את התקופה במפות, באיורים ובצילומים.
|
|
חפירות שער שכם
|
בשנים 1966-1964 ערכו הנסי ובנט (J.B. Hennessy, C.M. Bennett) מבית הספר הבריטי לארכאולוגיה חפירה ארכאולוגית סמוך לשער שכם,. אז נחשפו חזית הפתח המזרחי של השער, שרידים מימי הביניים, השער הקדמי ובניינים סמוכים.
בשנים 1984-1979, בעקבות החלטת עיריית ירושלים לשקם את אזור השער, נערכו חפירות בראשות מנחם מגן. בשנים אלו נחשף השער המזרחי בשלמותו וכן מגדלי השער. נחשפו חלקים מהשער הרומי ובהם הקשת המזרחית משלוש הקשתות של מבנה השער, שרידי מגדל מזרחי ושרידי מגדל מערבי וכן ריצוף של רחבת השער הרומית.
השרידים שנחשפו ממבנה השער והמגדל, הוקמו מאבנים שמקורן בבנייה ההרודיאנית, מחורבן בית שני.
|
|
|
| מפת התמצאות. קטע שער שכם מסומן באדום |
|
