במדבר יהודה, ובעיקר במערות הרבות שבתחומו, נתגלו כמה מן התגליות המרגשות ביותר בארכיאולוגיה של המזרח הקדום. במהלך ההיסטוריה שימש אזור זה למגורים ולמסתור בקרב אוכלוסיות שונות. ברגעי משבר נהגו אנשים לברוח למדבר ולהסתתר במערות שם, בחפשם אחר מקום מפלט. ברבים מן המקרים הטמינו אנשים אלה את אוצרותיהם במקום. הודות לאקלים הצחיח באזור, השתמרו לעתים קרובות חומרים אורגניים וממצאים מתכלים אחרים, אשר בדרך-כלל אינם משתמרים באזורים האחרים.

בתערוכה מוצגים ממצאים מתוך מערת קבורה, שנתגלתה בוואדי אל-מכוך, ובה קבורת לוחם בן האלף הרביעי לפסה"נ. המערה היא למעשה סדק קטן במצוק, שנחקר בשנת 1993. במערה הובחנו שלוש שכבות ארכיאולוגיות, הקדומה שבהן כוללת שרידי קבורה מן המאה הה' לפסה"נ. השכבה התיכונה מייצגת את שלב הקבורה העיקרי במערה, באלף הד' לפסה"נ (התקופה הכלקוליתית המאוחרת). הממצא בשכבה זו כלל מנחות קבורה, ובהם כלי נשק של "לוחם", ומכאן זיהוייה של המערה כ"מערת הלוחם".

שלד הנקבר, שהוטמן בתנוחה מכווצת, היה עטוף בתכריכי בד. מרבית מנחות הקבורה היו מחומרים מתכלים, ובהם מחצלת-קנים קלועה שריפדה את הקבר, שלוש פיסות בד, סל קלוע, קערת עץ, קשת וחצים, מקל, זוג סנדלי עור וסכין גדולה מצור. כל מנחות הקבורה היו משוחות באוחרה אדומה, שסימלה, כנראה, דם (חיים) והמשכיות, ומקורה בטקס קבורה כלשהו. איכותם הגבוהה של הממצאים והרמה הטכנולוגית הניכרת בהם, מלמדים על מעמדו החברתי הגבוה של הנקבר.


למידע נוסף, אנא פנה לגב' הלנה סוקולוב, ראש ענף מיזמי חו"ל, אוצרות המדינה