בית המקדש והר הבית שימשו כמוקד עליה לרגל עבור היהודים משנת 1,000 לפסה"נ בקירוב ועד לחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ.

במהלך ימי הבית השני הרחיב המלך הורדוס (37-4 לפסה"נ) את שטח הר הבית ואת בית המקדש שעמד בראשו. מן המקורות ההיסטוריים ידוע כי הר הבית בימיו של הורדוס היה מן המבנים המרשימים ביותר באגן הים התיכון בעת העתיקה.

שברי הפריטים האדריכליים המוצגים בתערוכה עיטרו במקור את הסטיו המלכותי - מבנה ציבור מפואר שנבנה לאורך הכותל הדרומי של הר הבית. רמת הגימור הגבוהה של פריטים אלה, כמו גם רמתם הגבוהה של עיטוריהם, מצביעים על הפאר הרב של הסטיו המלכותי, ועל ההשפעה הרבה של הסגנון היווני-רומי על האדריכלות הציבורית בימי הבית השני. שרידים אלה אפשרו לארכיאולוגים להציע שחזורים של מבנה הר הבית ולהבין טוב יותר את אומנות התקופה.


למידע נוסף, אנא פנה לגב' הלנה סוקולוב, ראש ענף מיזמי חו"ל, אוצרות המדינה