במדע הרפואה בריאות מוגדרת לרוב כיכולתו של הגוף לשמור על יציבותו הפנימית בדרך של איזון השפעות חיצוניות כגון חום, קור, פעילות חיידקים, פציעות וכו'. כדי לעזור לגוף לשמור על בריאותו נקט האדם מגוון אמצעים, שהיו ראשיתה של הרפואה.
בתקופות פרהיסטוריות , למד האדם בשיטת הניסוי והתהייה את השפעתם של צמחים ומינרלים על מגוון פגעים. ניסיון זה עבר מדור לדור ושוכלל לרפואה עממית שכללה גם פנייה לכוחות עליונים שנחשבו אחראים לחולי ולריפוי.
רפואה ממוסדת נלמדה כבר במצרים ובבל העתיקות, אך היפוקרטס, 'אבי הרפואה', שחי ביוון במאה ה-5 לפסה"נ נחשב מייסד הרפואה המדעית של ימינו. שיטת הריפוי שהנהיג מבוססת על תצפיות, ניסויים והסבר מדעי הגיוני, בתפיסה שהמחלה היא תופעה טבעית ולא עונש אלוהי.
למעבר למאמר המלא הקישו כאן
תודות: