חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
תגלית ארכיאולוגית בכלא מגידו
בחפירות רשות העתיקות הנערכות בכלא מגידו לבקשת השב"ס, לשם הקמת אגפי כליאה חדשים, נחשפו שרידים עתיקים נדירים וחשובים לעולם הנוצרי. החפירות באתר נערכו בשיתוף פעולה ראוי לציון של השב"ס אשר התגייס לחשיפת הממצא הארכיאולוגי החשוב. מעל 60 אסירים מכלא מגידו וכלא צלמון השתתפו בחפירות שנמשכו מספר חודשים.
בחפירה נחשף מבנה (כ- 9X6 מ') ובו מפולת טייח כולל פרסקאות על גבי רצפת פסיפס. ברצפה נחשפו שלוש כתובות ביוונית, עיטורים גיאומטריים ומדליון המעוטר בציורי דגים. הכתובות תורגמו על ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הכתובת הצפונית הוקדשה על ידי קצין בצבא, שמו גאיאנוס שתרם מכספו לבניית רצפת הפסיפס. הכתובת המזרחית מדגישה את זכרן של ארבע נשים: פרימיליה, קיריאקה, דורותיה וקרסטה. ובכתובת המערבית נזכרת אקפטוס, אוהבת האל שתרמה את המזבח לאל ישו קריסטוס - כזכרון.
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, יותם טפר, מסר כי הכתובות והממצאים מתארכים את המבנה למאות ה- 3 - 4 לספירה. כך גם ניסוח הכתובת, צורת האותיות וסממנים אפיגרפים נוספים. "מבני דת נוצריים מתקופה זו הם ממצא ארכיאולוגי נדיר בארץ ישראל. פסיפסים בכלל ופסיפסים עם כתובות בפרט הם נדירים ביותר במאות השלישית והרביעית. מדובר במבנה ייחודי וחשוב להבנת ראשיתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית" הוסיף טפר.
בחפירות בחלקו המערבי והעליון של כלא מגידו נחשפו מבני מגורים ומתקני יישוב מהתקופה הביזאנטית מהמאות 4 – 6 לספירה. כן נמצאו שכבות ובהם ממצא מהתקופה הרומית, בעיקר בכיסי קרקע וחללים תחת רצפות מבני היישוב מהתקופה הביזאנטית. בנוסף נתגלה באתר מקווה טהרה מהתקופה הרומית. מחלקיו שנחשפו ניתן לומר שמקווה זה הוא מטיפוס המקוואות הגדולים יותר המוכרים במחקר ממרחבי יהודה ושומרון. ממצא זה מתווסף למקווה נוסף שנחפר בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שהתבצעו באתר בתקופת ממשלת המנדט. ממצאי החפירה מעידים על כך כי בתקופה הביזאנטית נחתם המקווה ומעליו נבנו מבנים והונחו רצפות. עדות לשימוש בעל אופי שונה ואחר בשטח זה. נתונים אלו עולים יפה עם המידע ההיסטורי על האתר, והשינוי שחל במקום במעבר מיישוב יהודי (כפר עותנאי) בתקופה הרומית - ליישוב נוכרי בתקופה הביזאנטית (מאקסימיאנופוליס).
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, מסר כי בשבוע הבא תקיים רשות העתיקות התייעצות עם מומחים בעלי שם עולמי בתחומם בנוגע לעתיד הפסיפס.