סידרה של חפירות לאורך תוואי הביצורים העות'מניים של יפו, שנבנו בתחילת המאה ה-19 לאחר נסיגת נפוליאון על ידי המושל מחמוד אבו נבוט בסיוע בריטי, תורמת מידע חדש על ביצורים אלה, שבניגוד לחומות עכו וירושלים פורקו כמעט לחלוטין עוד במהלך אותה מאה. הממצא הארכיאולוגי כולל קטעים מהמצדיות הצפון—מזרחית והדרום-מזרחית, (במתחם המשטרה העות'מני ובשטח בית החולים הצרפתי בהתאמה), וכן חלקים משער העיר, כיום בצומת רחובות רוסלן וכיכר השעון, וקטעים מחומת הים, שנחשפו הן בטיילת המודרנית והן בשטח הנמל עצמו. השרידים תואמים היטב את התמונה המתקבלת מתיעוד כרטוגראפי ואמנותי של התקופה, אך מאפשרים התוויה מדויקת יותר של קו הביצור וניתוח כולל של אופיו. לכך מצטרף מידע רב ערך המגיע מצילומים משנות ה-60 וה-70 של המאה ה-19, בהם נראים קטעים מהביצור כמו גם חזית שער העיר במלוא עוצמתה. בחפירות, נחשפו גם קטעי ביצור קדומים יותר, מן המאה ה-18, חלקיה של חומת יפו אותה הכניעו תותחי נפוליאון לאחר מצור קצר של 24 שעות בתחילת מרס 1799. חומה זו מוכרת רק ממפות כלליות שהוכנו על ידי מהנדסי הצבא הצרפתי ושרידים ממנה לא נראו עד כה.

מעבר לעצם החידוש במידע, משקפת עבודת השנים האחרונות ביפו את התרומה הפוטנציאלית של הארכיאולוגיה למחקר תקופות מאוחרות, תוך שילוב הנתונים הארכיאולוגיים עם אלה המגיעים מתיעוד טקסטואלי, כרטוגראפי, אמנותי וצילומי בני התקופה המדוברת.