חומות עכו לתקופותיה

התקופה ההלניסטית, רומית וביזאנטית: בשנת 281 לפני הספירה נחנכה עכו פטולמאיס שנבנתה על ידי תלמאי השני שליט מצריים ההלניסטי. בכך השלימה העיר את תהליך נטישת התל הקדום, תל עכו והתמקמה במישור ממערב לתל עד קו הים התיכון. עכו בתקופות אלו הייתה עיר נמל חשובה ועשירה, עיר רחבת היקף ומוגנת בחומות. תוואי חומות אלו לא שרד וטרם נתגלה בחפירות אך זהו תחום העיר הנרחב ביותר בתולדותיה.

התקופה הערבית הקדומה: לאחר הכבוש המוסלמי את ארץ ישראל במאה ה-7 עכו יורדת בחשיבות הכלכלית ואסטרטגית והפכה לעיירת דייגים ומרכז ימי צבאי קטן שהתרכז סביב הנמל. באמצע המאה ה-10 בימי איבן טולון שליט פטימי ממצרים, הוא מבצר מחדש את העיר אך גבולותיה צומצמו לכדי שליש והיו סביב הנמל.

התקופה הצלבנית: בשנת 1104 נכנעה העיר לצבאות הצלבנים ללא הרס משמעותי של חומות העיר, הצלבנים יישבו את העיר מחדש, חיזקו ושיפרו את מערך החומות מהתקופה האסלאמית הקדומה, אך לא שינו את תוואי החומה. בשנת 1187 , לאחר תבוסת הצבא הצלבני בקרני חיטין, עכו נפלה בעקבות קרב קשה לידי המוסלמים וחומותיה שוקמו בתוואי הקיים. בשנת 1191 חזרו הצלבנים (מסע הצלב השלישי), וכבשו את העיר. עכו הפכה לעיר נמל חשובה ביותר בלבאנט ועיר בירתה של הממלכה הצלבנית השנייה, שכן ירושלים בירת ממלכת הצלבנים הראשונה לא חזרה לשליטתם. גבולות העיר הצלבנית לא הכילו את רבבות התושבים שהסתופפו כעת בתחומה והעיר התרחבה בראשית המאה ה-13, הן לכיוון צפון (רובע מונטמיזר) והן לכיוון מזרח. חומות המאה ה-12 נותרו כחומה פנימית ובמחצית השנייה של המאה ה-13, בעת שהייתו של לואי התשיעי מלך צרפת בעכו (1254-1250), הושלמה בניית החומה בתוואי חדש שהקיף את השכונות החדשות שנבנו. מפה של העיר עכו שפורסה בספרו של מרינו סנודו בראשית המאה ה-14 מתארת חומות אלו.
תוואי חומות זה נראה על פני השטח גם מאות שנים לאחר כיבוש עכו והרס העיר הצלבנית בשנת 1291, ותועד על ידי צבא נפוליון בונפרטה בשנת 1799 .

חומות העיר בתקופה העות'מאנית: בשנת 1750 מחדש דא'הר אל עומר, מנהיג בדואי מקומי שהשתלט על הגליל, את הישוב בעיר ומחדש את חומותיה. מכיוון שמספר תושביה מועט, דא'הר מחדש את חומותיה על תוואי חומות העיר מימי איבן טולון ששמשו גם את העיר הצלבנית של המאה ה-12. בשנת 1799 בעת מצור נפוליון על העיר נפגעות קשה חומות העיר ועם הסתלקותו של נפוליון בונפרטה מהעיר והאזור נבנות חומות העיר מחדש. כאשר חומות דא'הר אל עומר ננטשות והופכות קו חומה וחפיר פנימי ומעבר להן נבנו החומות החדשות על ידי אל ג'אזר ויורשיו בין השנים 1840-1801, ותועדו במפה למטה על ידי חיל ההנדסה הבריטי .

חומות אלו נשארו על תילן עד ימינו ומשמשות כר נרחב להשוואה ולימוד הארכיטקטורה של ביצורי התקופה.

הסיור שנערך בחומות העות'מאניות של עכו כלל את החלק הדרום מזרחי של קו הביצור. ביקרנו בתחנות הבאות:
1) קו חומות הים המזרחיות שעוברות שימור בשנים האחרונות, עבודות המלוות בפיקוח, תיעוד וחפירות על ידי ענף ים.
2) החפיר החיצוני: חפיר ברוחב כ 15 מ' בעומק 18 מ'.
3) שער היבשה. השער היחיד לעיר העתיקה מוגן במגדלי המקיפים אותו לכל עבריו בהן משולבים עשרות חרכי ירי (עמדות לרובים).
4) מערכת המדרגות מיוחדת העולה לחומות ושמשה הן לעליית חיילים והן לעליית סוסים ועגלות. מגדלי השמירה שעברו שימור על ידי תחום שימור של רשות העתיקות.
5) חללים רבים המשולבים בחומות הצפון מזרחיות של העיר ששמשו למגורים (קסרקטין) ומחסנים של חיל המצב הטורקי שהוצב על החומות. ביקרנו בשנים מהם" האחד שבו מצוי היום מוזיאון "אוצרות בחומה". ממנו יצאנו לחצר שהוא למעשה בסטיון בפינה הצפון מערבית של החומות שהשתמר בשלמותו. הוא כולל מערך משטחי האבן עליהן הוצבו התותחים שהגנו על החומות. ביקרנו בחלל נוסף הנמצא מתחת למערכת המדרגות, ובו קבורה.
6) מעבר סתרים (פוטרנה) שחצה את חומות העיר כאן באורך של יותר מארבעים מטר. המעבר איפשר לאנשי העיר הנצורה לצאת לפשיטות גרילה על הצבאות הצרים על העיר ולהטרידם.