בנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת איפא"ק (שהתקיימה במרץ 2010, בארה"ב) ציין נתניהו כדוגמא לקשר בין ישראל לירושלים כי בלשכתו מוצג חותם עברי קדום. החותם בן כ- 2,800 שנה נתגלה במסגרת חפירת רשות העתיקות ברחבת הכותל, ועליו מוטבע שם בעל החותם: נתניהו בן יאש.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בחלקה הצפוני מערבי של רחבת הכותל המערבי בירושלים, מטעם רשות העתיקות, וביוזמת הקרן למורשת הכותל, נתגלה חותם עברי פרטי קדום, ועליו שם בעל החותם: נתניהו בן יאש.

החותם נתגלה בתוך מבנה שזמנו שלהי ימי הבית הראשון, במאה הז' לפני הספירה. המבנה נבנה על המורדות הנמוכים של העיר העליונה והשקיף אל הר הבית ומקדש שלמה. החותם דמוי חרפושית. הוא עשוי אבן צהבהבה, ככל הנראה גיר, והיה משובץ ככל הנראה, בטבעת חותם. לחותם צורה אליפטית, ומידותיו המירביות כ 1.4 ס"מ X 1.1 ס"מ. פניו נחלקים לשלוש רצועות, המופרדות זו מזו בקו כפול: ברצועה העליונה, עיטור שרשרת ובה ארבעה רימונים, ובשתי השורות התחתונות שמו של בעל החותם, חרוט בכתב עברי קדום. קריאתו: לנתניהו בן יאש (יו"ד בקמץ, אל"ף בקובוץ, קריא יאוּש).

שני השמות מוכרים באוצר השמות המקראיים: השם נתניהו נזכר מספר פעמים במקרא (בספר ירמיהו ובדברי הימים), והשם יאוש נזכר בחרסי לכיש. השם יאוש, בדומה לשם יאשיהו, נגזר מהשורש או"ש, שפירושו 'נתן מתנה' (ע"פ ערבית ואוגריתית). יש להדגיש, עם זאת, כי הצרוף: "נתניהו בן יאוש" איננו מוכר עד כה.

בתוך המבנה נתגלו כארבעה חותמות פרטיים נוספים, וכן שפע רב של כלי חרס, ובהם כעשר ידיות קנקנים נושאות טביעת שמש מכונפת, המכונות במחקר בשם "טביעות למלך", וכן שברים רבים של צלמיות פריון וצלמיות בעלי חיים - האופייניים לממלכת יהודה בשלהי ימי הבית הראשון – משלהי המאה השמינית לפני הספירה ועד לחורבן הבית בשנת 586 לפני הספירה.

בנייתו האיתנה של המבנה, מיקומו הצופה אל הר הבית, ובעיקר החותמות הפרטיים שנתגלו בו, רומז על מעמדם הגבוה של תושביו, שאולי נשאו משרה בכירה בממלכת יהודה בשלהי ימי הבית הראשון.

עוד על חפירות רחבת הכותל