התקופה התרבותית הקרויה ב"ק א' בדרום הלבנט נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף ה-ד' לפנה"ס. במשך תקופה זו עברה החברה האנושית שינויים מרחיקי לכת. בתחילת התקופה היה דגם היישוב של הכפר שוויוני למדי והוא היה בלתי מבוצר. במשך הזמן הפך היישוב לגדול ומלוכד יותר. הוא קיבל אופי רב שכבתי, הירארכי (דמוי עירוני ואולי אף עירוני) ולעיתים אף מבוצר.
למרות שהתרבות החומרית של תקופת הב"ק א' היא ברובה בעלת אופי מקומי, תמיד נראים גם סימנים של השפעות חיצוניות. עד כמה שניתן ללמוד מהעדות הארכיאולוגית, בתקופה זו התקיים תהליך התעצמות של השפעות חוץ, אשר משקף במידה מסוימת את ההתפתחות החברתית. ההרצאה תעמוד על עיקרי תהליך זה ותציע מבט על קשרי החוץ של החברה האנושית בת התקופה.