בכיסוי התקשורתי הנרחב של החפירות הנערכות מזה כשבועיים ליד שער המוגרבים בסמוך להר הבית עלתה לא פעם השאלה מדוע בכלל צריך בעת הזאת לבצע חפירות ארכיאולוגיות במקום רגיש כל כך. לעיתים ניתן היה להבין מדיווחי התקשורת כי אנשי רשות העתיקות קמו ביום בהיר אחד והחליטו שהגיע הזמן לחזור ולחפור, דווקא עכשיו ודווקא בסמוך להר הבית.

המציאות כמובן שונה לחלוטין. החפירות החדשות בסמוך להר הבית אינן תוצאה של יוזמת רשות העתיקות או רצון לספק סקרנות אקדמית של חוקרים. אלו חפירות הצלה, שמטרתן לתעד ולהציל עתיקות לפני פעולות בנייה. הסיבה היחידה לביצוע החפירות הללו היא התכנית לבניית גשר שיחליף את המעלה הקיים לשער המוגרבים. המעלה עצמו הוכרז על ידי מהנדסי עיריית ירושלים כאתר מסוכן בעקבות התמוטטות עפר שארעה במקום לפני כשלש שנים.

מבחינה זו חפירת ההצלה הזו אינה שונה מכל חפירת הצלה אחרת שנערכת על ידי רשות העתיקות ברחבי המדינה. מדי שנה נערכות בישראל כ-300 חפירות הצלה שמטרתן אחת – תיעוד והצלת עתיקות לפני פעולות בנייה. רוב החפירות הללו מסתיימות בתיעוד הממצא הארכיאולוגי, פרסומו בספרות המקצועית, ומתן אפשרות להמשך עבודות הבנייה והפיתוח בשטח. לעיתים נדירות מתגלה ממצא בעל חשיבות ארכיאולוגית והסטורית עליונה, המחייב את שינוי תכנית הבנייה ושמירת הממצא הארכיאולוגי באתרו. כך קרה לאחרונה בחפירות ההצלה שערכה רשות העתיקות בכלא מגידו לצורך תוספת מבנים בתחומי הכלא. בחפירות הללו התגלה מבנה התכנסות נוצרי קדום, השופך אור חדש על תהליך ההתגבשות של הנצרות הקדומה בארץ ישראל במאה השלישית לספירה. בשל החשיבות הרבה של הממצא הוחלט לשמרו באתרו תוך שינוי תכניתו הבנייה של הכלא.

מדרום לירושלים, על אם הדרך הראשית לבית לחם, התגלו לפני כעשר שנים בחפירת הצלה שגרתית של רשות העתיקות שרידיה של כנסייה מרשימה – כנסיית הקטיסמה, שנבנתה בתקופה הביזנטית במקום בו על פי המסורת הנוצרית נחה מריה אמו של ישו בדרכה ללדת את בנה בבית לחם. גם כאן שונו במקצת תכניות הבנייה של הכביש הראשי מירושלים לבית לחם כדי לאפשר את שימור הממצא הארכיאולוגי.

בעיר העתיקה של ירושלים ובסביבתה נערכו בשנים האחרונות עשרות חפירות הצלה. החפירות הללו, שנערכו בהקשר לעבודות בנייה ציבוריות ופרטיות, בין השאר במקומות בהם קיימת רגישות דתית ופוליטית רבה. כך למשל נערכו בשנים האחרונות מספר חפירות הצלה בתוך כנסיית הקבר ובמבנים הסמוכים לה, תוך שיתוף פעולה מלא עם הנהגת העדות הנוצריות הממונות על האתר הקדוש. ברחבת הכותל עצמה נערכת מזה חדשים רבים חפירת הצלה גדולה, בה התגלו שרידיו של הקארדו המזרחי – אחד הרחובות הראשיים של ירושלים בתקופה הרומית והביזנטית. להבדיל מהחפירה שהחלה השבוע ליד שער המוגרבים, החפירה ברחבת הכותל לא עוררה משום מה כל תשומת לב או מחאה פוליטית.

החפירות שהחלו בימים אלו בסמוך לשער המוגרבים אינן שונות מהותית מכל חפירת הצלה אחרת שנערכה בירושלים בשנים האחרונות. גם כאן הסיבה לחפירה היא תכנית בנייה המיועדת להתבצע במקום, שטחי החפירה נקבעו בהתאם לתכנית הבנייה ומיועדים להחפר רק אותם מקומות המיועדים להיפגע. והחשוב מכל – בניגוד להאשמות החוזרות ומושמעות בדבר הסכנה הצפויה לכתלי הר הבית או למבנים ההסטוריים והדתיים שבו, כל כולה של החפירה מתוכננת להתבצע מחוץ לכותלי הר הבית ואין בה שום נגיעה או סכנה ליציבות הכתלים או להר הבית עצמו.

אלא שלצערנו, ולא בפעם הראשונה, מאוד נוח לגורמים שונים לקשור את הפעילות המקצועית הארכיאולוגית למחלוקות הלאומיות והפוליטיות בירושלים ולהשתמש בארכיאולוגיה כקרדום לחפור בה.