מוקדש לזכרו של שמריה גוטמן—  מחנך, ארכיאולוג ואדם (1909–1996)

 

 

גמלא לא זכתה אמנם ליחסי הציבור להם זכתה מצדה, אך ברור שהיא אחד האתרים החשובים לחקר תולדות שלהי תקופת הבית השני בכלל והמרד הגדול בפרט. כעת, עם חידוש החפירות באתר, במסגרת פיתוח לצורכי תיירות, הגיע הזמן להציג לראשונה בפני קוראי קדמוניות את גמלא ואת החידושים בחקר האתר. כיוון שחפירות גמלא פורסמו בעבר על ידי שמריה גוטמן על במות אחדות, נצמצם במאמר זה את התיאור הפיזי של השטחים והבניינים שנחפרו, למעט מכלולים חשובים במיוחד,  ונתרכז בהצגת סיכום ודיון על כל המידע שנצטבר על גמלא כפי שאנחנו מבינים אותה היום, לאור החפירות ובעקבות המקורות.

אם כי המאמר משקף בכללו את תוצאות מחקריו של גוטמן, ישנם בו נושאים שהמחברים חולקים עליו, וזאת בעקבות מידע חדש שנצטבר מן החפירה או מעיבוד החומר, הנמצא עתה בעיצומו. *

מאחר והמקום לא נושב עוד לאחר כיבושו על ידי לגיונותיו של אספסיאנוס בסתיו 67 לסה"נ, הרי שהוא האתר היחיד של עיר יהודית מתקופת בית שני שניתן להלך בו כיום, להתרשם מאופיו ולראות בעין את קיומו ואת סופו. אף שמרבית שטחה של גמלא טרם נחפר, ניתן לומר לאחר 17 עונות חפירה כי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכיאולוגי משלימים זה את זה באורח מופלא. לא נתעלם כמובן מחשיבותן העצומה של מצדה ויודפת בחקר המרד הגדול ובהמשך הדברים נשווה בין הממצא בגמלא לבין הממצא מאתרים אלה.

* דין וחשבון מדעי סופי נמצא בהכנה לדפוס. משתתפים בו כותבים רבים, רובם המכריע בהתנדבות.
כל המובאות מכתבי יוסף בן מתתיהו תורגמו על ידי ש' חגי.
החפירות של גוטמן החלו כאשר גייס את התנועה הקיבוצית ובראש קומץ מתנדבים יצא לדרך, כשלרשותו תקציב זעום ורשיון מטעם אגף העתיקות דאז. עונת החפירות הראשונה התקיימה בשנת 1976 וארכה כחודש וחצי. חלק מן העונות היו ארוכות מן המקובל בחפירות 'ממוסדות' ונמשכו לעתים מפסח עד לראש השנה! פרט למתנדבים העונתיים, שחלקם חזר שנה אחר שנה בדבקות ובמסירות ושאין אפשרות למנות את כולם, אסף גוטמן סביבו 'גרעין קשה' של שלשה מתנדבים קבועים: דוד גורן ושני מחברי מאמר זה. בעונת 1988 אף שימשה גמלא כ 'חפירה הלימודית' של החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה בניהולם של ארתור סג"ל ויוסף פטריך. 
חפירותיו של גוטמן מוומנו במקצת על ידי תרומה פרטית אך בעיקר על ידי מועצה איזורית גולן שתמכה בנדיבות ולאורך זמן בחפירות ובמחקר שלאחריהם.
החפירות המחודשות (1997–2000) ועבודות השימור היפות נערכו מטעם רשות העתיקות. המימון נעשה ברובו על ידי החברה הממשלתית לתיירות, ובהשתתפות רשות הטבע והגנים, מועצה איזורית גולן ומועצה מקומית קצרין. בחפירות השתתפו תלמידי בתי ספר, פועלים אך בעיקר תלמידי מכינות קדם-צבאיות מרחבי הארץ. נושא גיוס המשאבים והמתנדבים טופל במסירות על ידי ציפקה הראל.
מבחר ממצאים מגמלא מוצג במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין, המציג אמנם את כל התרבויות העתיקות של הגולן, אך לגמלא שמור בו מקום מיוחד ונרחב.