תצוגה ארכיאולוגית במרכז המבקרים של "נשר רמלה"

יישוב כפרי עתיק מתקופת הבית השני ומתקופת המשנה והתלמוד (התקופות הרומית והביזנטית) נתגלה בעת הרחבת שטחי החציבה של מפעל נשר-רמלה. השרידים הקדומים יותר שייכים לכפר שנוסד בסוף תקופת הבית השני (מאה א' לפני הספירה-מאה א' לספירה) כחלק מהעורף החקלאי של העיר לוד, שהייתה העיר המרכזית באזור. בין השרידים שנחשפו: יסודות של בנייני מגורים, בורות מים, מקוואות טוהרה, מתקנים ביתיים למלאכה ועיבוד תוצרת חקלאית.

על הריסותיו של היישוב היהודי שחרב הוקם בתקופת התלמוד (המאה השלישית לספירה?) יישוב נוכרי. תושביו שהיו פגאניים, כמו שאר האוכלוסייה הרומית בארץ, קיבלו באמצע המאה הרביעית את הדת הנוצרית ועברו לחסות של ביזאנטיון. הכפר הנוצרי שהתפתח כאן, בקרבת הדרך לירושלים, השתייך לתחום השליטה של הבישוף מהעיר לוד, שנקראה באותה עת דיוספוליס, והייתה מרכז נוצרי חשוב.

לכבודו של הבישוף נבנתה כאן כנסייה במחצית השנייה של המאה הרביעית והיא מן הכנסיות הקדומות בארץ.

פסיפס הכנסייה

הפסיפס עיטר את רצפת הכנסייה הביזנטית. בקדמת האולם היתה כתובת המציינת את שמו של דיוניסיוס, בישוף העיר לוד (שבתחומה נמצא האתר), בונה הכנסייה. אותו בישוף מוזכר במספר מקורות היסטוריים בני התקופה כנציג העיר לוד לוועידה נוצרית שהתקיימה בשנת 382 לספירה. אזכור שמו בפסיפס מאפשר לתארך את הכנסייה לסוף המאה הרביעית לספירה.

בכנסייה זו הייתה גם במת הטפה, שהיא פריט נדיר למדי בין ממצאי הכנסיות העתיקות.

דלת המאוזוליאום השתמרה. היא עשויה בזלת עם ציר אחד. היא חתוכה — דבר המעיד על היותה כאן בשימוש משני כנראה. התגלו שרידים של מנעול ברזל עם חיבורי עופרת. הדלת יובאה לאתר כנראה מהגליל או מרמת הגולן.

במהלך החפירות בנשר-רמלה התגלו המטבעות המוצגות במרכז והן מסייעות בתיארוך האתר.

בתצוגה גם כלי קירמיקה וזכוכית שנתגלו באתר.