מציאותם של מקורות מים זמינים בבאר שבע [ תחום העיר באר שבע ] הוא הגורם הראשוני להתפתחותם של ישובים באזור שהוא 'ספר המדבר'. התקופה הראשונה בה התקיימו כאן אתרי יישוב הייתה התקופה הכלקוליתית – האלף החמישי לפנה"ס.  אתרי התקופה הבולטים הם: באר צפד [=נווה נוי ], חרבת בתר , אבו מטר והאזור שמצפון ל-'באר אברהם'.
 
במהלך חמישים השנים האחרונות נערכו  חפירות נרחבות כשהבולטות שבהן נעשו בהנהלתו של ז' פרו בשנות השישים.
 
ריכוז הישובים בשטח העיר באר שבע הוא חלק מריכוז נרחב יותר הכולל את תל שבע, נבטים צומת שוקת , נחל עשן ואבו חוף. מרכזים נוספים נמצאים באגן נחל באר שבע והבשור: שקמים, גילת ,גרר ואתרי הבשור.  פרט לאתרים הנזכרים הבולטים בגודלם קיימים גם אתרים , קטנים, באגן נחל ב"ש – בשור.
 
חלק מהאתרים הנזכרים כגון: אתרי הבשור ואתר רמות [ ב"ש] מוקדמים בזמנם.  בשל הקושי לבסס רצף כרונולוגי לא ברור אם האתרים המוקדמים הם שהוחלפו באתרי ב"ש. אם אין רציפות נשאלת השאלה מה מקורה של התרבות /אוכלוסיית  האתרים.
 
לאתרי תרבות באר שבע  יש מרכיבים משותפים. אלו כפרים על קרקעיים בעלי ארכיטקטורה מלבנית ומערכות חדרים תת קרקעיים החצובים בלס. אולם אתרים מסוימים בולטים בשונותם. בשקמים מבנים צפופים, צמודים ובעלי ציר קבוע בעוד שבאחרים המבנים  עומדים נפרדים ופזורים. אתר גילת שונה ומזוהה כמקדש.
 
הבסיס הכלכלי של האתרים מגוון: החל מחקלאות [ שהיא מחויבת המציאות וסימנים לה נמצאו בשקמים ובכלי חרס וצור ], עבור לייצור כלים מצור [ כלי עבודה וחפצי נוי  ]. עיבוד מוצרים מן החי [גידול  עיזים כבשים בקר וחזירים ]. ייצור כלי קרמיקה . עיבוד בזלת ופוספוריט תכשיטי אבן [ נטיפות  וצלמיות ].  על מורכבות הכלכלה תעיד הפקת נחושת מעפרה והפיכתה לחפצים [ ומחזור חפצי מתכת פסולים ].
 
במספר אתרים נמצאו חפצים לפולחן [ צלמיות שנהב וצלמיות כינור מאבן ] ולנוי ותכשיטים מחומרים שונים.
 
פיזור האתרים ומבנה פני השטח מעוררים את השאלה כיצד/ היכן בוצע המסחר המקומי ולאורך אילו נתיבים. המסחר בחומרי גלם [ מתכת , צור, אבן ושנהבים ] מעלה את השאלה  מהם דרכי המעבר של הסחורות והמוצרים המוגמרים בין אתרי באר שבע לבין עצמם ובין המרכזים לאורך בקעת באר שבע ונחל הבשור. שאלה בפני עצמה היא מקורם של חומרי גלם שמקורם בטווח רחוק יותר [ נחושת מפונון ושנהבים ממצרים ? ].
 
חמישים שנה של מחקר ואיסוף נתונים דורשים בדיקה מחודשת של רפרטואר חפצי השנהב , הצלמיות ותפקידם בפולחן של היישובים השונים . שאלה לעצמה הקשורה בפולחן היא היחס בין אתרי ב"ש ואתר גילת.  
 
למרות החפירות הרבות נשארה בעיית הקבורה בלתי פתורה. אמנם בחלק מהמערכות התת -קרקעיות היו קבורות  [ראשוניות וסופיות ], אולם נראה כי הן נעשו באתרים [ חללים ] שיצאו משימוש [ באר צפד, תל שבע ]. נראה כי  הקבורה [ שבמרבית  המקרים ] הייתה משנית נעשתה באתרים שעדיין לא נמצאו [ למעט שקמים ].
 
השימוש שנעשה כיום באמצעים ובשיטות שלא מתחום הארכיאולוגיה [ כגון: פחמן 14 , פטרוגרפיה , יסודות קורט,  TL ] השיפור ביכולתנו לכמת  את הממצא באמצעות מחשבים [ וסטטיסטיקה ] מאפשר בדיקה מחדש של הממצאים ובסיס הנתונים המצוי ומשפר את יכולתנו לבסס השערות ולאמת או לבנות תיאוריות חדשות על מבנה החברתי/כלכלי של תרבות באר שבע.