Israel Antiquities Authority
נגישות

טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית

נמרוד גצוב, רשות העתיקות

טביעות מתקופת הברונזה הקדומה שנמצאו בבית ירח.
טביעות מתקופת הברונזה הקדומה שנמצאו בבית ירח.

מחשבות על טביעות: בין תקופת הברונזה הקדומה לתקופה הביזנטית

בתקופת הברונזה הקדומה 2 ובתקופה הביזנטית שווקו כלי חרס למרחקים גדולים ורוב הכלים נסחרו בזכות עצמם ולא בזכות תכולתם. חלק מכלי החרס הללו מעוטרים בטביעות של דגמים בעלי משמעות דתית ושל דגמים הנראים כעיטוריים. סביר שגם לדגמים העיטוריים הייתה משמעות דתית. הדמיון בין המכלולים משתי התקופות מאפשר אנלוגיה מהמציאות הביזנטית לזו של תקופת הב"ק 2.

במחקר תקופת הברונזה הקדומה הצעו הצעות שונות לפירוש המסר אותו נשאו החותמות. על פי רוב נטו החוקרים לראות בו מסר מהשלטון לנתיניו שנדרשו לשלם מס, להרים תרומות או אף לבסס אחידות אידאולוגית.
בתקופה הביזנטית התפשטה הנצרות בארצות הים התיכון. הדבר הביא לאחידות תרבותית רבה, אך זו לא תורגמה לאחידות שלטונית ובארצות הים התיכון שלטו שתי אימפריות עיקריות: במזרח האימפריה הביזנטית ובמערב האימפריה הרומית. הדת וסמליה ליוו את השליטים ויצרו בסיס לאחדות אידיאולוגית, אך לא ניתן לראות את סמלי הדת כסמלי שלטון. נראה שהקדרים הטביעו את סמלי הדת כחלק ממאמץ בסיסי של יצרן לבניית קשר בינו ובין הצרכן המצוי במרחק גדול ממנו, מרחק המונע אפשרות של יצירת קשר אישי ישיר.
טביעות על קערות ביזנטיות מצפון אפריקה
טביעות על קערות ביזנטיות מצפון אפריקה
מוצעת כאן אפשרות שבתקופת הברונזה הקדומה 2, כמו בתקופה הביזנטית, שימשו הטביעות לביסוס הקשר בין הקדר ללקוחותיו. מצד אחד קשר זה נדרש בשל המרחק הגדול ביניהם שלא איפשר תקשורת ישירה, ומצד שני קשר זה התאפשר בשל אחדות תרבותית במרחב המשותף. על פי הצעה זו הטביעות אינן מבטאות מסר שנשלח מהשלטון לנתיניו, אלא מסר שנשלח מהיצרן ללקוחותיו.

מאמרים נוספים ...