מחשבות על טביעות: בין תקופת הברונזה הקדומה לתקופה הביזנטית
בתקופת הברונזה הקדומה 2 ובתקופה הביזנטית שווקו כלי חרס למרחקים גדולים ורוב הכלים נסחרו בזכות עצמם ולא בזכות תכולתם. חלק מכלי החרס הללו מעוטרים בטביעות של דגמים בעלי משמעות דתית ושל דגמים הנראים כעיטוריים. סביר שגם לדגמים העיטוריים הייתה משמעות דתית. הדמיון בין המכלולים משתי התקופות מאפשר אנלוגיה מהמציאות הביזנטית לזו של תקופת הב"ק 2.