בחפירות בית הכנסת העתיק ברחוב נחשפו קטעי טיח רבים – כשלש מאות קטעים - הכתובים בדיו. עבודת הצירוף והפיענוח נמצאת בעיצומה, ועל פי מצב הדברים כרגע ניתן לומר את הדברים הבאים:
ניתן לזהות לפחות שבע כתובות מסוגים שונים. האחת – גירסה נוספת וקדומה מעט יותר של הכתובת ההלכתית, שפורסמה לפני כשלשים שנה. שניה - כתובת הקדשה ובה רשימה של למעלה מעשרים שמות וכינויים, וזו תופעה נדירה ביותר בכתובות בתי הכנסת הידועים לנו. כתובת הקדשה נוספת כוללת נוסח ברכה ארוך, ומדברת על עמל בתורה, קיום מצוות ובית המקדש. כמו כן יש שתי כתובות שבהן נתונים קלנדריים: האחת סופרת שנות שמיטה, והשניה היא רשימת ימים, כנראה ימי צום, הנוהגים כל השנה, וזו הרשימה הקדומה ביותר הידועה לנו (מקבילות קיימות רק מתקופת הגאונים, בגרסאות שונות). עוד שתי כתובות נמצאות במצב שימור גרוע הרבה יותר, ומתוכן ניתן לזהות שרידי רשימת משמרות, כנראה כהונה, ועוד כתובת אניגמטית שעדיין לא עמדנו על טיבה.
חלק מהכתובות נמצאות בידינו גם בנגטיב, מכיון שבאי בית הכנסת כנראה חידשו את קירותיו מפעם לפעם, ובין השאר כיסו את הטיח הקודם ולעתים כתבו על גביו כתובת חדשה. על גב הטיח החדש השתמר הנגטיב של הכתובת הקודמת, וממצא זה עוזר בידינו בשחזור הכתובות.
בנוסף לכל אלה קיימת עוד כתובת פסיפס, שהשתמרה בחלקה בשל קבורה מאוחרת, והיא כתובת הקדשה ארוכה יחסית, וגם בה עולה שמו של בית המקדש.
אוסף ייחודי זה של כתובות טיח לא קיים באף בית כנסת עתיק אחר הידוע לנו, ומעורר שאלות רבות על טיב הקהילה שישבה במקום זה ועיסוקה, עולמה הרוחני ואורח חייה, ומצד שני מוסיפה נקודות עיון רבות לגבי היצירה הרוחנית בארץ ישראל בתקופה הביזנטית, הן בתחום ההלכה, הן בתחום המנהג, ואולי אף בתחום התפילה.