בחפירות הצלה נרחבות, שנערכו בקיץ תשס"ד (יוני-ספטמבר 2004), נחשפו שרידיו של כפר יהודי מתקופת בית שני בחורבת בורנאט שבשלוחה המזרחית של תל-ברקת, ממזרח ליישוב שוהם. החפירות הארכיאולוגיות נוהלו על ידי דוד עמית, חגית טורגה ופטר גנדלמן, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית לפיתוח חבל מודיעין הבונה במקום אזור תעשייה. החופרים היו 120 פועלים ערביים ממזרח ירושלים.
הכפר נוסד בתקופת הממלכה החשמונאית (סוף המאה השנייה לפני הספירה) והתקיים ככפר יהודי עד למרד בר כוכבא (135-132 לספירה). ככל הנראה במהלך המרד נטשו תושבי הכפר את המקום וכעבור זמן קצר התיישבה בו אוכלוסייה נוכרית, שהתגוררה במקום עד המאה השלישית. בחפירות נחשפו המרכיבים השונים של היישוב הקדום המשתרעים על שטח של כ-25 דונם: יחידות המגורים, החצרות, הרחובות, רשת התעלות ובורות המים, הטרסות החקלאיות, השומרות ומתקני הייצור והמלאכה. בין המתקנים: בית בד ומתקנים ביתיים לעצירת שמן (בודדות), גתות, אבני רחיים, תנורי בישול ואפייה (טאבונים) ומגדל קולומבריום. בתוך בתי הכפר נמצא מספר רב יחסית של אמבטיות ישיבה.
על אופיו היהודי של המקום מעידים ארבעה מקוואות טהרה שנמצאו ביחידות המגורים או סמוך להן, וממצא קטן שכלל עשרות כלי בית – ספלים וקערות בגדלים שונים - עשויים מאבן גיר רכה (על פי ההלכה כלי אבן אלה אינם מקבלים טומאה), עשרות מטבעות חשמונאיים מתקופת ייסודו של הכפר, כ-15 מטבעות מימי המרד הגדול נגד הרומאים ושלושה מטבעות מהשנה השנייה של מרד בר-כוכבא.