האתר מחצבת רבדים ממוקם בדרום מישור החוף כחמישה ק"מ מזרחית לצומת ראם,על גבעה מתונה (73 מ' מעפה"י) בין נחל תמנה לסעיף של נחל שורק. במהלך 1996, במסגרת הרחבת מחצבת רבדים, נתגלו כלי-צור מזמן הפליאולית התחתון (לפני כ- 400,000 אלף שנים). ביוני 1996 נערכה חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות בהנהלת חמודי חלאילה, עפר מרדר ורבקה רבינוביץ-גורן, שמטרתה הייתה לברר את שטח ההשתרעות האתר ואת עוצמת הממצאים הארכיאולוגים (שטחים B-(A. על סמך החתכים ושטחי הבדיקה התגלה כי האתר השתרע על שטח ניכר של לפחות ארבעה דונם, ועובי השכבה נע בין 20-50 ס"מ. במהלך 2000-1999 נערכה במקום חפירה יזומה מטעם האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בהנהלת עידית סרגוסטי ועפר מרדר. נפתח שטח חדש (שטח (C בו התגלו שתי שכבות ארכיאולוגיות צפופות בממצאים (מעל 200 פריטים למ"ר).
בעקבות התמוטטויות של המחצבה מידי חורף אשר במהלכן נהרס חלק גדול מהאתר, נערכה בקיץ 2004, אחת החפירות הפרהיסטוריות הגדולות ביותר שנערכו באזורינו. החפירה נוהלה על ידי עפר מרדר, יניר מילבסקי ורבקה רבינוביץ-גורן ובמסגרתה נחפרו ארבעה שטחים (אחד מהם חדש- שטח D) המשתרעים על כרבע דונם ומהווים רק חלק קטן משטחו של האתר. בחלק מהאתר התגלו לפחות ארבע שכבות ארכיאולוגיות צפופות בממצאים (מעל 200 פריטים למ"ר).
החתך הגיאולוגי (עוביו כ-20 מ') שנחשף במחצבה מורכב משכבת גרומוסול, שכבה אפורה חולית-חרסיתית ושכבות מתחלפות של חמרה וחול. מפלסי החיים התגלו בתוך השכבה החולית-חרסיתית ובמגע בינה לבין שכבת החמרה שמתחתיה. השחזור הגיאומורפולוגי הראשוני של האתר מצביע על שכבת חיים המצויה על פני קו גידוע ברור ומעליו. קו זה נוצר כתוצאה מפעילות בלייה שגרמה לחשיפה של שכבות חוסמס, חמרה וחול. נראה כי היו מספר מחזורים של התיישבות, הפסקת קיום שכבת החיים, חידוש המילוי החולי התייצבות וחידוש שכבת החיים וחוזר חלילה.
מכלול הצור, אשר מקורו לא בסביבה המיידית של האתר כי אם ברדיוס של 4-5 ק"מ ממנו, כלל גרעינים על נתזים, גרעינים אמורפים (חסרי צורה מוגדרת) ומעט גרעיני לבלאולה ששימשו להפקת נתזים. כמו כן (בעיקר בשטח (C נמצאו כלי קיצוץ ומקבות להכנת כלי צור. לעומת זאת בשטח B בלטה השכיחות הגבוהה של אבני היד, כאשר בשטח C בשכבות העליונות (C2- C3) נמצאו מעט אבני יד שמוחזרו ושימשו כגרעיני נתזים. אבני היד ברובן היו בעלות צורה מחודדת, וטווח גודלן משתנה גדולות עד כמעט זעירות. כלים אלה מוכרים מעל מיליון שנה "מאובן המנחה" לתקופת הפליאולית התחתונה בכלל ולתרבות האשלית בפרט.
במהלך החפירה והמיון של הניפוי היבש והרטוב התגלה מגוון מינים עשיר למדי: פילים, פרות בר (בעיקר בשטח (C, איילים, יחמורים ויתכן שגם צבאים וסוס. בנוסף למכרסמים, זוחלים ועופות. כמו כן התגלו מספר שבבי עצם שטרם הוגדרו ואותם יש לחקור בעתיד. בכלל, מצב שימור העצמות מהווה סוגיה מורכבת אותה יש לחקור בעתיד בשילוב של שיטות טאפונומיות ואנאליזות כימיות. שיני פרת הבר מרובים בשטח C וחלקם יהווה את הבסיס לתיארוך בשיטת ESR. המינים מיוצגים במגוון חלקי גוף: שברי שינים ושברים של חלקי גפיים עליונות ותחתונות. שאלה מעניינת היא שחזור הפרטים של הפילים באתר ומה הקשר בינם לבין האדם. אמנם, נמצאו מספר שיניים שלמות המעידות על קיומם של מספר פרטים, אולם רב שרידי השיניים והחטים נוטים להתפורר, ולכן זיהוים הוא בעייתי.
ברחבי הלבנט מוכרים אתרים ספורים בלבד, מראשית ההתפתחות האנושית. מכאן, חשיבותו של האתר רבדים, שהוא אחד האתרים הקטורים היחידים מזמן הפליאולית התחתון, שהשתמרות הממצא בהם מעולה. על כן גלום בו פוטנציאל להבנת הארגון המרחבי באתר, לשחזור סביבתי, ופליאו-אקלימי. נדירותם של אתרים כגון רבדים, גודל השטח החפור ואופן החפירה, יאפשרו מחקר מדוקדק בעתיד שיתמקד בשאלות הקשורות להתנהגות ההומינידים, כגון אופן השגת המזון, מגוון המינים, הבדלים מרחבים בתוך האתר, ונסיון לעקוב אחר דגמי התנהגות עונתית על-ידי השוואה בין השכבות השונות.