החל מהתקופה הפליאוליתית העליונה (לפני יותר מ- 30,000 שנים לפני זמננו) גדל מספרם של הפריטים, המבנים והמרחבים שחוקרים מפרשים כביטויים של "דת". בחלקה הראשון של ההרצאה יידונו בקצרה ההיבטים האנתרופולוגיים של מושגים כמו דת, מאגיה (כישוף), אל ופולחן. נראה שבחקר התקופות הפרהיסטוריות המאוחרות שבויים החוקרים בפרדיגמה שניתן לכנותה "התיאוצנטרית-היירוצנטרית". גישה זו מדגישה יתר על המידה את תפקיד האלים והמקדשים בחיי הדת של האוכלוסיות משלהי תקופת האבן.
בהמשך, תוצג פרדיגמה אחרת - "הרלגיו-מאגית". לפי גישה זו יש ליכולות המאגיות של פרטים, כמו למשל שמאנים, תפקיד חשוב בחיי הדת והחברה בעבר, וגם בהווה. תיבדק האפשרות לקשור בין המושגים כישוף ושמאניזם לממצאים מתקופות פרהיסטוריות. כמו כן יידון תפקיד הדת בניסיון לשחזור הארגון החברתי וההתמחות המקצועית של קהילות התקופה הכלקוליתית (אלף חמישי לפסה"נ) בדרום ארץ ישראל.