המסחר הענף שהתקיים במהלך תקופת הברונזה המאוחרת היה פעולה כלכלית ביסודה, אך למוצרים שנסחרו יש פוטנציאל לספק מידע חשוב גם על יחסים בין-תרבותיים. דוגמה לחפץ כזה הוא "מתלה הקיר".
מתלי קיר נמצאו ב-תקופת הברונזה המאוחרת ב' בכמויות גדולות מאוד בקפריסין, וגם בלבאנט (לבנון, ישראל) ומעט ביוון. ניתוח האפשרויות לשימוש בחפץ זה, האיקונוגרפיה שלו, והמכלולים שבהם נתגלה, מביא למסקנה שהיה זה חפץ פולחני אישי, אך את משמעותו ותפקודו לא ניתן היום לשחזר. לאור שכיחותו הרבה בקפריסין, נראה שהייתה לו משמעות מיוחדת עבור תושבי האי, בין אם בקפריסין עצמה ובין אם במקומות אחרים, כגון אוגרית, שבהם שהו הקיפריים כחלק מתפקידם במסחר של התקופה. לפיכך, הימצאותו של מתלה קיר מסמלת נוכחות של איש שהיה זקוק לחפץ זה לצורך קיום פולחנו, דהיינו איש קיפרי.
בתקופת הברזל א' התמונה נעשית מורכבת. במאה ה-12 יש עדיין כמויות גדולות של מתלי קיר בקפריסין (LCIIIA), אך בלבאנט תועדו רק מעט מתלים, משלושה אתרים בלבד: סרפטה, מגידו ובית שאן. במאה ה-11 לפנה"ס (LCIIIB) התמונה משתנה: בקפריסין נמצאו מתלים בודדים בלבד, אך מספרם בלבאנט נשאר כמו שהיה במאה ה-12; רובם נמצאו במגידו שכבה VI.
בדיקות פטרוגרפיות שנעשו על ידי פרופ' יובל גורן וענת כהן-ויינברגר במספר מתלי קיר, הראו שבתקופת הברונזה המאוחרת רוב המתלים נוצרו בקפריסין ורק מיעוטם נוצרו באזור החוף הצפוני, מעכו וצפונה. לעומת זאת, המתלים מתקופת הברזל א' ממגידו ומבית שאן היו תוצרת מקומית, למעט מתלה אחד ממגידו, שנוצר באזור החוף הצפוני. משמעות השינויים האלו תידון לאור המסקנה שלמתלה הקיר יש משמעות סימבולית ופולחנית רק בעבור בעלי "נתינות" קיפרית.