החפירות בחורבת עומרית מתנהלות מאז 1999 בידי משלחת Macalester College מסנט פול  שבמינסוטה, ארה"ב, בהנהלת פרופ' אוורמן, אנשי צוותו וסטודנטים ולצדם כותב שורות אלה, המשמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות.

עומרית נמצאת על מורדותיו המערביים של החרמון, כמטחווי קשת מבניאס. האתר ממוקם על גבעה נמוכה לצד הדרך הרומית סקיתופוליס-דמשק, מצירי התנועה המרכזיים באזור. בניאס הסמוכה שימשה בתקופה הרומית צומת דרכים ממנו נמשכה הדרך לדמשק ואליה חוברת דרך נוספת הבאה ממערב, מצור שעל חוף הים התיכון. מצפון לאתר ניתן להבחין בברור בשרידי הדרך הרומית שלצידה נבנה מלבד מגדל שמירה גם המתחם המקודש. המתחם הוקם במרכז הגבעה וחובר אל הדרך באמצעות רחוב מרוצף שבראשיתו גשרון מעל ערוץ נחל. הרחוב עוטר בראשית המאה הב' לספירה בשדרות עמודים וסטווים, כנהוג ברחובות ערי הפרובינקיות המזרחיות של האימפריה הרומית. הוא המשיך לשמש את האתר גם בתקופה הביזנטית ולאורכו נמצאו שרידי חנויות ומתקנים תעשייתיים הכוללים גם גת. במרכזו של המתחם המוקף קיר אבן, נמצאו שרידי המקדש וגרם המדרגות העולה אליו ממזרח. מכל עבר נמצאו נפולים חלקים אדריכליים גדולי ממדים שהשתייכו למבנה והם מעוטרים בעושר רב. אלה כוללים בסיסים, חוליות עמודים, כותרות מן הסדר הקורינתי, ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים מעוטרים בדגמים צמחיים.

במקדש הובחנו שלושה שלבים: בראשון - המתוארך על פי הפרסקו שעיטר את קירותיו ורצפתו לאמצע המאה הא' לפנה"ס - נבנה במקום מונומנט שטרם הובהר אם היה היארון או מאוזולאום. בימיו של הורדוס, ברבע האחרון של המאה הא' לפנה"ס, הוקם על הגבעה מקדש מעל המבנה הקדום ששולב בפרק זמן זה בקריפטה שמתחת לרצפת המקדש. נראה כי גרם מדרגות מאולם המקדש ירד אליו. המקדש נבנה על גבי פודיום נישא הבנוי גזית ומעוטר בפרופילים (20 X 14 מ'). גובה הפודיום כ- 2.5 מ' ואליו הוביל גרם מדרגות רחב. על גבי הפודיום הוקם מקדש אורכי שבחזיתו ארבעה עמודים (טטראסטילי), אולם ודביר שקירותיו הפנימיים כמו גם החיצוניים עוטרו בפרסקאות. בראשית המאה הב' לספירה עבר המקדש שיפוץ שבמהלכו הוקף המבנה בפודיום נוסף וגרם המדרגות הורחב. המקדש בשלבו השני מוקף עמודים ואומנות אחוזות מהסדר הקורינתי (פריפטרלי). בחזית המקדש נמצאה רחבה המרוצפת בקפידה במרצפות בזלת. המקדש נהרס ברעידת האדמה של שנת 363 לסה"נ ובשטחו נבנתה בראשית התקופה הביזאנטית כנסייה העושה שימוש חוזר באבניו. בחפירה נמצאו שברי כתובות, שברי פיסול וכמות גדולה של שברי פרסקו משני שלביו הראשונים של המבנה.

זיהויים של האתר והמקדש עדיין לוטים בערפל, זאת בהעדר כתובת ברורה, אף כי נראה ששלביו מתוארכים היטב. לפי שעה נראה שיש לקשור את המקדש לתחומה של בניאס הסמוכה ועל כן גם לתולדותיה. בשלהי התקופה ההלניסטית היה האזור חלק מממלכת הייטורים עד שבשנת 36 לפנה"ס נמסרה פניון (בניאס) לקלאופטרה שהחכירה אותה לזנודורוס הייטורי. נראה כי בשלב זה הוקם במקום מבנה הנצחה שזהות מקימו ומטרתו טרם הובהרו. לאחר קרב אקטיום, כאשר העניק אוגוסטוס את הגולן, הבשן והטרכון להורדוס עברה גם העיר לתחומו. נראה כי יש לראות על פי יוספוס (מלח' א, כב, 3) הקים הורדוס שלשה בנייני אוגוסטאום: בסבסטיה, בקיסריה ובטריטוריה של זנודורוס ליד המקום הנקרא פניאון. יוספוס מספר כי המקדש נבנה כולו מאבן לבנה, אך אינו מציין כי נבנה בפניאס, שנוסדה כעיר רק בימי הורדוס פיליפוס הבן והפכה לבירה "קיסריה פיליפי" (קדמ' יח, ב, 1). במטבעות שנטבעו בעיר מופיע האוגוסטאום שבנה אביו וצורתו מקדש הבנוי על גבי פודיום שבחזיתו ארבעה עמודים וגרם מדרגות.

בתכניתו משקף המקדש שנחשף בעומרית את טיפוס האוגוסטאום המקובל בפרק זמן זה לציון פולחן הקיסר, כדוגמת המקדשים שנמצאו בפולה שבקרואטיה ובנים שבדרום צרפת. יתכן כי יש לראות כאן ניסיון לייצא לרחבי האימפריה הרומית את פולחן אוגוסטוס ורומא וליצור בתוך כך האחדה במבנה האדריכלי הנהוג, מקדש אורך טטראסטילי הבנוי על גבי פודיום נישא. למגמה זו היה הורדוס ללא ספק שותף נלהב בהקמת מקדשי האגוסטאום בבניאס, סבסטי וקיסריה. האם יש לראות במקדש שבחורבת עומרית את האוגוסטאום שבנה הורדוס לכבוד הקיסר, על אם הדרך הראשית בואכה פניאס? לזיהוי המקדש האמור שנבנה על ידי הורדוס לכבוד אוגוסטוס הוצעו בעבר כמה מכלולים אחרים שאינם מתאימים לפרמטרים האדריכליים העולים מניתוח האוגוסטאום בהופעותיו הידועות. נראה לי כי עתה עם חשיפת המקדש בעומרית ניתן לזהותו עם האוגוסטאום. על פי ממצאי החפירה ותיארוכם ניראה כי הצעת זיהוי זו עדיפה על פני ההצעות האחרות. יש לקוות כי המשך החפירות באתר יניבו עדות אפיגרפית חד משמעית לזיהוי המוצע.