במעגל מרוחק מעט יותר ממרכזה המסחרי של ביסאן נמצאו אזורי התעשייה של העיר שלצד המסחר האזורי משקפים גם תעשיה פורחת. המקורות הערביים המאוחרים, מהתקופות העבסית- והפאטימית מציינים את ביסאן כעיר קטנה, משופעת מים המפורסמת בעיקר בחורשות התמרים, אך מקורות אלה מתייחסים לתקופה שלאחר רעש האדמה ועל כן אינם משקפים את כלכלת העיר בתקופה האומאית. החל משנת 700 לספירה מוקמת בשולי התיאטרון ובתחומי האגורה תעשיית כלי חרס רחבת ממדים המניבה תוצרת רבה. בסמוך לפינתו הצפונית-מזרחית של התיאטרון ואף בתחומו נתגלה מכלול נרחב של מתקני תעשיית קדרות הכולל גם עשרה כבשני בית יוצר שתוצרתו מגוונת. סמוך לו בתחומי האגורה נמצא בית יוצר נוסף הכולל, מלבד שני מבנים גדולים שחדריהם נבנו בשתי קומות סביב חצר גדולה, גם מתקנים רבים ומספר רב של כבשנים. בחדרי אחד המבנים נמצאו כלים רבים שהמתינו לשיווקם. בחנויות המרכז המסחרי נמצאו רבים מהכלים שיוצרו בבתי יוצר אלה ושווקו לחנויות העיר. ממצא כלים מגוון מבתי היוצר של ביסאן שנמצא ברבים מאתרי האזור מעיד על היקפה ותפוצתה הרבה של תעשיה זו והמסחר בתוצרתה באזור כולו.

מפעל תעשיה נוסף הוקם באותו פרק זמן בתחומי הפריגידריום של הטרמה המזרחית שכיפת האבן המרשימה שקרתה את האולם קרסה ברעש האדמה של שנת 749 לספירה וחתמה תחתיה מכלול תעשייתי. בתחומי שלוש ברכות המרחץ הגדולות הבנויות שיש נבנו מערכי ברכות קטנות ומשוכללות העושות שימוש במערך הספקת המים של הטרמה, כמו גם במערכת הניקוז. בפריגידריום הסמוך שאף כיפתו קרסה נחשף תחתיה בית מגורים מפואר העושה שימוש חוזר בעמודי בית המרחץ וכותרותיו ושימש מן הסתם את בעלי המפעל הסמוך. על אף שלא נמצאו עדויות ברורות למהותה של תעשיה זו נראה כי שימשה לצביעת בדי פשתה שסקיתופוליס הייתה ידועה בתוצרתה האיכותית. זו נזכרת בתלמוד, בחיבור לטיני מן המאה הד' לספירה (תיאור העולם כולו) ואף בצו מחירים של הקיסר דיוקלטיאנוס, מסוף מאה ג' לספירה, המתיר לגבות את המחירים הגבוהים ביותר לתוצרתה של העיר. נראה כי אף בתקופה האומאית המשיכה העיר לשמש כמרכז טוויה, אריגה וצביעה של בדי פשתה, תעשיה שהתבססה בעיקר על תושביה הנוצרים של העיר ושווקה עתה על ידי הסוחרים המוסלמים.

אך לא רק תעשיה מצאה את מיקומה בשולי העיר האומיית. רחוב פלאדיוס יצא משימוש ויתכן שבתחומו נבנו טראסות חקלאיות. בתחומי העיר נמצאו טחנות קמח רבות שעשו שימוש נרחב במקורות המים השופעים של העיר שעדיין הגיעו אליה במערך הספקת מים משוכלל שנבנה בתחומה בתקופה הרומית-ביזנטית והסיע אליה מים רבים ממעיינות הגלבוע. על אף שרובן של טחנות קמח אלה מאוחרות לתקופה האומיית לא מן הנמנע כי חלקן כבר שימש בפרק הזמן הנדון והוא משקף על כן את תפקודה של ביסאן כמרכז טחנות קמח לאזור כולו.