Israel Antiquities Authority
נגישות

השרידים בתל בית שאן

גבי מזור, רשות העתיקות

תל בית-שאן המתנשא במרכזה של העיר משקף במידה רבה את המתרחש בעיר החל מכיבושה ובמהלך המחצית השנייה של המאה ו' לספירה שעיקרו תהליך של המשכיות המלווה בשינוי הדרגתי. התל ששימש בתקופה הרומית כאקרופוליס של העיר ואכלס את מקדשו של זאוס אקראיוס משנה בהדרגתיות את פניו כבר במהלכה של התקופה הביזנטית. נראה כי בעקבות הקמת כנסייה על התל אוכלס התל גם בשכונת מגורים, שאפשר כי הייתה קשורה למנזר שהוקם במקום. בתחומה נמצאו אף שרידיו של רחוב מרוצף העולה משער התל ונמשך בין הכנסייה ושכונת המגורים. לאחר הכיבוש פורקה הכנסייה או שמה נהרסה ברעידת אדמה בשנת 660/1 לספירה ושכונת המגורים הלכה והתפשטה בהדרגתיות גם אל תחומי הכנסייה ההרוסה והמנזר שלצידה. רחוב התל שינה את צירו ונסלל בפרק זמן זה על גבי שרידי הכנסייה.

לצד הבתים מן התקופה הביזנטית הוקמו בתקופה הביזנטו-ערבית בתי חצר נרחבים העושים שימוש חוזר באבני הכנסייה ועמודיה, עליהם נמצאו כתובות ערביות. מנזרי תל-אצטבה המשיכו לעומת זאת את פעילותם ללא כל הפרעה. בשולי העיר ומחוץ לחומתה ההרוסה התפתחו שכונות מגורים. בבתי המגורים הביזנטיים שנבנו מחוץ לחומת העיר במאה ו' לספירה הובחנה השכבה הערבית הקדומה ולצדם הוקמו בתי חצר נרחבים הדומים לאלה שנמצאו על התל. ממצא עשיר של מטבעות זהב וכלי חרס בעלי זיגוג מפואר המתוארכים לתקופה הערבית הקדומה משקפים לצד ממדי הבתים ופארם את אורח חייה של האליטה המוסלמית שהתבססה בעיר לצידה של האוכלוסייה הנוצרית.


מאמרים נוספים ...