חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
העיר בשלהי התקופה הביזאנטית
גבי מזור, רשות העתיקות
מחסנים מסוף התקופה הביזנטית ליד השער הצפוני מזרחי
מתוצאות החפירות עולה כי במחצית השנייה של המאה הו' לספירה מתחיל בהדרגתיות תהליך המאופיין תחילה בכך שהעיר חדלה מלהתפתח. מפרק זמן זה אין בידנו כתובות בנייה או עדויות אחרות לפיתוח אדריכלי כל שהוא שאינו קשור במבנים כנסייתיים, תהליך המגיע לשיאו בשלהי המאה ו' וראשית המאה ז' לספירה. מבני הציבור אינם מתוחזקים עתה כבראשונה ואט אט הם הולכים ונהרסים, חלקם ניטש ואף מפורק והבנייה הפרטית נמצאה חודרת לתחום הציבורי. בסטווי רחובות העמודים נבנו מבנים פרטיים דלים ורחובות העמודים המפוארים הוזנחו, כוסו בסחף והפכו לסמטאות. כל אלה מעידים על החלשות השלטון המרכזי, הן מנהל העיר והפרובינקיה והן מנהלה של הקיסרות הביזנטית. הכיבוש הפרסי אף כי לא נגע ישירות בעיר האיץ מן הסתם תהליכים הניכרים עתה היטב בכל תחומי המרכז הציבורי.
מאמרים נוספים ...
רקע כללי
שיקום העיר לאחר הרעש בשנת 363
מראה העיר בראשית המאה השישית
חומת העיר בתקופה הביזאנטית
העיר בשלהי התקופה הביזאנטית