חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
חומת העיר בתקופה הביזאנטית
גבי מזור, רשות העתיקות
בראשית המאה הה' לספירה הוקפה העיר בחומה המשלבת במהלכה את שערי העיר שניצבו עד לאותה שעה כשערים חופשיים וללא חומה במוצא רחובות העמודים המרכזיים של העיר שבמיקומם ומתארם לא נערכו שינויים של ממש. אורכה של החומה כ 4.8 ק"מ והיא חוצה את תל-אצטבה שמצפון לנחל חרוד. בדרומה של העיר הקיפה החומה שטח נרחב שלא נכלל קודם לכן בגבולה של העיר ואוכלס בפרק זמן זה. לפיכך נבנה במהלכה הדרומי שער חדש. רחוב עמודים שסטווים מרוצפים פסיפס וחנויות משני עבריו הוקם בפרק זמן זה בדרומה של העיר והוא מוביל אל השער הדרומי מהמשכו של רחוב סילונוס. רוחבה של החומה כ 2.5 מ' ובבנייתה נעשה שימוש רב באבני בנייה, כמו גם בחלקים אדריכליים שפורקו ממבנים שונים בעיר.
הכניסה הצפונית מזרחית לעיר
בסמוך לשער הצפוני-מזרחי נבנה מצדה הפנימי של החומה מתחם מחסנים נרחב ובו סמטאות משולבות ולצדו בית יוצר לתעשיית זכוכית. החומה נסמכה לרמפות הגשר הצפוני-מזרחי משני עברי הנחל וחדרי הרמפות שמשו אף הם כמחסנים. שלוש ואולי אף ארבע כתובות שנמצאו בעיר מעידות כי בשנות העשרים של המאה ו' לספירה נערכו בידי כמה ממושלי העיר (Flavius Anastasius, Flavius Leo, Flavius Johannes) שיפוצים נרחבים בחומת העיר שמומנו בתקציב אימפריאלי שהושג ביוזמתו של שומרוני מנכבדי העיר (Flavius Arsenius). נראה כי יש לקשור זאת גם עם התעצמות מעמדה המנהלתי-כלכלי של העיר והפרובינקיה בפרק זמן זה.
מאמרים נוספים ...
רקע כללי
שיקום העיר לאחר הרעש בשנת 363
מראה העיר בראשית המאה השישית
חומת העיר בתקופה הביזאנטית
העיר בשלהי התקופה הביזאנטית