נושא ההרצאה יעסוק בצד הפחות זוהר של הארכיאולוגיה ועבודת רשות העתיקות.ההרצאה תתמקד מאחורי הקלעים של החפירות – בבירוקרטיה ובפיקוח הארכיאולוגי.
הפיקוח הארכיאולוגי מתחלק לשניים – הפן הבירוקראטי והפן המעשי.
בירוקרטיה :
רשות העתיקות אחראית על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות – חשיפתם, שמירתם, שימורם, חקירתם ופרסומם. אשר על כן פועלת הרשות לשמור לשמר ולחקור את המורשת הארכיאולוגית של הארץ תוך איזון ראוי בין צרכי הפיתוח של הארץ לבין השמירה על עתיקותיה.לשם כך עובדת הרשות מול גופים סטטוטוריים של מדינת ישראל כגון: ועדות מחוזיות, ועדות מקומיות, ועדות היגוי ורישוי גופים ציבוריים: עיריות, מועצות וכו' וכן מול יזמים פרטיים.מעורבותה של הרשות קיימת החל משלבי התכנון הראשוניים של היזמים המפתחים בכדי למזער את הפגיעה ההכרחית לעיתים בשטחי עתיקות בתחום התכנון המוצע תוך כדי ניצול מקסימאלי של השטח לטובת הפיתוח. באופן זה מקבלת הרשות מכל הגופים המוזכרים לעיל תכניות פיתוח להתייחסות ומעבירה להם את המידע הקיים בדבר אתרי העתיקות – נתונים ארכיאולוגיים והקשרים היסטוריים ואת הנחיותיה טרם התחלת הפיתוח. ההנחיות יכולות להיות פיקוח צמוד, חיתוכי בדיקה, חישוף, חפירות בדיקה והצלה, פעולות שימור ושיחזור ולעיתים אף איסור מוחלט. הפיקוח השוטף
הפיקוח השוטף מיועד לשמור בפועל על אתרי העתיקות ומניעת הפגיעה בהם. הוא מתבצע באמצעות ביקורים סדירים באתרי עתיקות, ביקורים ובקרה על חפירות הנערכות בתחום המחוזות השונים, קיום קשר עם גופי פיקוח אחרים הפועלים בשטח כמו המשרד לאיכות הסביבה רט"ג משטרת ישראל קק"ל ואחרים.
ניסיון העבר וההווה מלמד שפעולות אלה עוזרות לקרב את הציבור הרחב לשרידי העבר, לחשיבותם ולחקירתם. כתוצאה מכך יוצאת נשכרת הארכיאולוגיה בשמירה על העתיקות וצבירת נתונים מדעיים והסטורים על תולדות הארץ. היזמים מצידם מבצעים את פעולות הפיתוח תוך מזעור ה"נזק" כתוצאה מהתערבות הרשות.