בעבודות פיתוח ממזרח לבריכת המים החמים של עין אל-ג'רב, התגלו שרידי מבנים קדומים. במקום נערכה חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות, שנוהלה בידי משה הרטל ובהשתתפות חגית רוזן-טחן והווארד סמיטליין – מנהלי שטחים, ואדים אסמן, סלבה פירסקי וטניה קורנפלד – מדידות, ג' ראלב אבו דיאב – שימור פסיפסים.

בחפירה נחשף מבנה ובו ארבעה חדרים. שלושה מהם מרוצפים ברצפות פסיפס ואחד עם רצפת עפר. אחת מרצפות הפסיפס נעשתה מאבנים קטנות ובה דגמים צמחיים וגיאומטריים בצבעים שחור, אדום ולבן. שני הפסיפסים האחרים נעשו מאבנים גדולות. האחד בצבע לבן בלבד והשני חולק לריבועים ובהם דגמים גיאומטריים פשוטים. ממערב למבנה ועד לשולי הבריכה היו רחבות מרוצפות בלוחות אבן. שתי בארות, חצובות בחלקן בסלע ומדופנות בקירות אבן, ירדו למפלס המים של עין בולוס הסמוך. אחת הבארות יצאה משימוש וכוסתה בלוחות אבן. על פי הבאר השנייה הוצבה חוליית צינור אבן, שנלקח מבית המרחץ. המבנה נבנה בשלהי התקופה הביזאנטית או בראשית התקופה המוסלמית  והמשיך לשמש, עם שינויים ותוספות, עד למאות הט' – הי' לספה"נ.

בחלק הדרומי של החפירה נמצא מבנה שראשיתו בתקופה הרומית המאוחרת ואשר המשיך לשמש גם בתקופות הביזאנטית והמוסלמית הקדומה. בחלקו המערבי של המבנה נמצאה חציבה בסלע של באר ולידה בריכה מטויחת. הבאר יצאה משימוש בתקופה הביזאנטית ומעליה נבנה קיר מסיבי. מראשית התקופה המוסלמית נמצאו רצפות ועליהן כלים שלמים וכלי מתכת.

נראה כי, המבנה והרחבות שלפניו היו קשורים באופן ישיר לשימוש בבריכת המים החמים לצורכי מרפא. מיקומו סמוך למעיין החם אינו מתאים למגורים, הן בשל הטמפרטורה הגבוהה של המים החמים והן בשל הריח העז הנודף מהם. סביר להניח, כי הוא שימש בדומה למבנה שנבנה היום: חדרי מסג' וטיפולים ולפניהם רחבות עליהם יכלו הנופשים לנוח לאחר הרחצה במים החמים.

בבית המרחץ בחמת גדר נערכו בעבר חפירות נרחבות, אך מבני היישוב לא היו ידועים עד היום. חשיבות החפירה בגילוי מבנה הטיפולים ובהטלת אור על התרבות החומרית במקום בשלהי התקופה הביזאנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה.