המחקר העיקרי של אמות המים לצפורי, נעשה בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הכותב. במחקר זה מופו נחפרו ופורסמו, 4 אמות מים באורך כולל של כ-14 ק"מ, מאגר תת-קרקעי מיוחד, בריכה פתוחה, מנהרות ועוד. מאגר המים זכה לתשומת לב מיוחדת כאשר נחפר ברובו בשנים 4-1993, נחשפו מרבית סודותיו והוא נפתח לביקורי קהל בשנת 1995. המחקר החדש בשנים 3-2002 מתרכז באזור המבואה החדשה שנבנתה לגן לאומי צפורי אשר בקרבתה מצויים כמה מרכיבים של מערכת אמות המים לצפורי, והם: "מאגרי ה"חרוב" בריכת משהד ואמת המאגר.
אלו שני מאגרים תת-קרקעיים, אשר בפינת אחד מהם מצוי עץ חרוב ענף, שהוא מקור השם. המאגר שבו גדל עץ החרוב חצוב בסלע בצורה מלבנית. מאגר זה הוגדר לפני החפירות כבריכה פתוחה אשר אין לה קשר לאמות המים. מידות המאגר: רוחב 4.9-5.3 מ' ואורך 8.95-9.15 מ'. עומקו לפני החפירות היה 1.3 מ'. עומקו המרבי שנחפר עד כה הוא 2.5 מ' מראשו. העומק המקורי אינו ידוע וההערכה היא כ 4.5- מ'. הטיח בעל שתי שכבות: הקדומה בצבע לבן ע"ג אפור שעובייה כ3- ס"מ והמאוחרת בצבע ורוד ע"ג לבן בעובי של כ 1.8- ס"מ. בחפירה נחשפו בסיסים של חמש קשתות אבן שתמכו גג מעל המאגר. הקשתות נבנו באבני נארי מסותתות היטב שרבות מהן נמצאו במהלך החפירה. עליהן היו מונחות לוחות הגג מאבני גיר קשה או דולומיט מסותתות באופן גס ביותר. גם מהן נמצאו מספר אבנים בכמות לא מבוטלת. המרחק בין קשת אחת לשניה הוא 0.9-1 מ'. מכיוון ויש לחפור עד הרצפה לעומק של עוד 2-3 מ' הרי שהקשתות נהרסו בשלב מאוחר בו המאגר כבר היה מלא באופן חלקי בעפר ואבנים ועליהם נפלו אבני הקשת העליונות. בשני מקומות במאגר נמצאו ציורים חרותים בטיח. האחד ציור של ריבוע המחולק ליחידות קטנות יותר והשני חרות בדופן המזרחית של המאגר וכולל מעגלים קונצנטריים. נפח המאגר הוא כ 180- מ"ק. כמות זו חייבה הובלת מים ממקור מים קבוע ולכן היה כנראה קשר בין המאגר למערכת אמות המים לצפורי, דהיינו אל אמת הבריכה. מצפון למאגר זה ישנו מאגר נוסף אשר רק התחלנו בחפירתו. תעלה חצובה בסלע ממזרח לו אפשרה העברת מים אליו מכיוון אמת המים.
החרסים שהתגלו עד כה שייכים אך ורק לשכבות המילוי של המאגר ואינם מאפשרים לתארכו. עם זאת ניתן לתארך את שכבת הטיח הקדום למאה ה-1 לספירה לכל המאוחר ולהציע כי מאגר זה קדם למאגר הגדול. מיקומו ממש לפני שטח העיר צפורי ובנקודה גבוהה יחסית מאפשר להציע כי זהו המאגר הקדום של צפורי=הקסטלום. מכאן סופקו המים לעיר במתקן וויסות כלשהו אשר אותו יש לקוות נגלה בהמשך החפירות.
נחפרו שני קטעי אמה קצרים במרחק של כ50- מ' האחד מהשני. עובי הקירות 30-37 ס"מ, רוחב התעלה שביניהן 30 ס"מ ועומקה 43 ס"מ. השתמרו שתי שכבות טיח: הקדומה בעובי 2.2 ס"מ בגוון לבן על אפור והמאוחרת בעובי 0.8 ס"מ בגוון ורוד על אפור. על גבי שכבה זו יש שכבת טרוורטין בעובי 9 מ"מ. הרצפה מחוספסת בגלל זרימת המים. בכוונתנו להתקדם בחפירת האמה לכיוון העיר צפורי בדילוגים בהתאם לאופי השטח והממצא בו.