במהלך החודשים יוני – ספטמבר נערכו חפירות הצלה בשולי התל של קריית שמונה (נ.צ 2892 2048). החפירות נערכו מטעם המכון הישראלי לארכיאולוגיה, בפיקוחו המדעי של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף פעולה עם רשות העתיקות[1].
האתר, שגודלו המוערך כ- 7 דונמים, נמצא בשוליים הצפון-מערביים של בקעת החולה בתוך שטח העמק ולמרגלות גבעת שחומית, גבעת בזלת נישאת. ד"ר קלר אפשטיין ערכה חפירת בדיקה קטנה בראש התל ודיווחה על מציאת שרידים ארכיטקטוניים מתקופת הברזל II והתקופה העות'מאנית וכן חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. עקב תוכניות להרחבת הכביש ערכה קרן קובלו-פארן, חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים של האתר, בה נמצאו בעיקר שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה ומעליהם קטעי קירות מתקופת הברזל. בעקבות חפירת הבדיקה תוכננה חפירה מורחבת באתר, שכוונתה הייתה לתעד בצורה מקיפה את הממצא שעלול היה להיהרס כתוצאה מסלילת הכביש במקום ולעמוד על צביון האתר בכל אחת מהתקפות בהן היה מיושב. לשם כך נחפר שטח של שלושים וחמישה ריבועים הנמצא בשוליים הצפוניים והצפון-מזרחיים של האתר.
[1] מספר רשיון B-272/2003; תודותינו החמות נתונות למרחב צפון של רשות העתיקות. ארכיאולוג המרחב, דרור ברשד, וארכיאולוגית המחוז, ירדנה אלכסנדר, סייעו ותמכו ללא ליאות בחפירה. הארכיאולוג המנחה נמרוד גצוב והמפקח ראובן גצוב תרמו מניסיונם העשיר בביקורים תכופים באתר.
במהלך החפירה התברר כי האתר היה מיושב החל מתקופת הברונזה התיכונה IIא, דרך תקופות הברונזה התיכונה IIב, הברונזה המאוחרת, הברזל א', הברזל ב', ההלניסטית, הביזאנטית והעות'מאנית. במרבית התקופות התקיים באתר יישוב פרזות קטן אך בתקופת הברונזה התיכונה IIא' היה במקום אתר בעל אופי ציבורי - מנהלי.
לשכבה הקדומה באתר (ראה איור 1) יש לשייך מערכת ביצור מונומנטאלית ולצידה מבני מגורים ומבנה ציבור (?). ביחד יוצרים מכלולים ארכיטקטוניים אלו תכנית אתר ייחודית ולא מוכרת מתקופת הברונזה התיכונה IIא. מערכת הביצורים כוללת מגדל טרפזי (268) הבנוי ממסד אבן ונדבכי לבנים, אליו מחוברות חומות ברוחב של כשניים וחצי מטרים ויותר. החומה (522) נמשכת הן לכיוון צפון-מערב והן לכיוון דרום. בתוך המתחם ובצמוד לקו החומה נמצא מבנה גדול ממדים (747) שבמרכזו חצר מרוצפת אבן. מבנים נוספים נמצאו ממערב למבנה זה. המתחם המבוצר לא שימש זמן רב. מפולות לבנים כיסו את רצפותיו, כשהן קוברות כלי חרס בעלי מקבילות לשכבה XII בתל דן הסמוך.לתוך המפולות ומעל לחומה נחפרו קברות יחיד ולצדן כלי חרס המתוארכים לשלב המעבר בין תקופת הברונזה התיכונה IIא ל-IIב (שכבה XI בתל דן). קבורות אלו מעידות כי המתחם המבוצר יצא משימוש כעבור זמן קצר יחסית.
מציאת המתחם המבוצר מתקופת הברונזה התיכונה IIא, תקופת העיור המחודש של כנען, מעוררת שאלות רבות: כיצד ניתן להגדיר את האתר – האם היה זה יישוב מבוצר, עיר, או מצודה? מהיכן באו המתיישבים באתר? מה ניתן ללמוד מהאתר על אופיו של תהליך העיור מחדש שהתרחש בתקופה בה פעל? מה היו יחסי הגומלין בין האתר לבין מרכזי הכוח הפוליטיים המוכרים מתקופת הברונזה התיכונה IIא – תל דן ואולי אבל בית מעכה? מדוע ניטש האתר כה מהר ומדוע לא שב לשמש כאתר מרכזי במרחב של עמק החולה הצפוני?